מלכה ושטרול
אייגנשטיין (סבא וסבתא של סבתא – רבקה צ'רנס)
גרו בעיירה סירט,
חבל בוקובינה, מולדובה, רומניה.
היו בעליהם של מחסני
תבואה ופירות ועסקו במסחר בתחום המזון. בנוסף היו בעלי פרדסים ושדות חקלאיים. היו
אנשים אמידים מאוד.
דתיים אדוקים. שטרול
גידל פאות ולבש ציציות, מלכה הייתה חובשת פיאה. את חלות השישי הייתה אופה בתנור
מיוחד שנבנה לשם מטרה זו. שטרול לא היה מתחיל את יומו ללא תפילת שחרית בבית-הכנסת.
ב-1941 גורשו, יחד
עם כל יהודי סירט, לרדאוץ (RADAUTZׂ), עיר קרובה. מספר חודשים לאחר
מכן, נשלחו לחבל הארץ טרנסניסטריה, למקום לא ידוע, משם לא חזרו.
איש מיהודי סירט
שגורשו, לא חזר בחיים וקהילת היהודים במקום נכחדה.
רכושה הרב של המשפחה
(שני בתים, מחסני התבואה והשטחים החקלאיים), שנשאר בסירט, נלקח ע"י יהודי
קהילת רדאוץ. זאת תוך התעלמות מהיוותרותן של שלוש יורשות חוקיות לרכוש (בנותיהן של
מלכה ושטרול, קלרה, ציפורה וגיטל'ה-סבתו של אבי).
העיירה סירט הייתה
עיירה קטנה בה גרו כ-15,000 – 20,000 תושבים. היא נמצאה בין משטחי פרדסים ומרחבי
שדות ירוקים שהשוו לה מראה כפרי ופסטורלי.
סירט, נמצאת בחבל
הארץ בוקובינה שהיה בעל צביון גרמני. לאחר מלה"ע ה-1 סופח האזור
לאוסטרו-הונגריה והתיישבו בו גרמנים, שנותרו בו גם לאחר שהוחזר החבל לרומניה.
האוכלוסייה הייתה דוברת גרמנית ורומנית. האנטישמיות במקום הייתה גדולה בשל ריבוי
התושבים הגרמנים והאוסטרו-הונגרים. מקורם של היהודים במקום היה בהגירה יהודית
מפולין ומרוסיה במאה ה-15. הקהילה היהודית במקום הייתה קהילה אמידה מאוד ואף עשירה
בחלק מהמקרים. זאת ניתן לדעת לפי יוקרת המצבות בבית הקברות היהודי.
בזמן מלה"ע ה-2
הייתה סירט לחלק מברה"מ לאחר שנכנעה ללחץ גרמני. בתום המלחמה הושבה סירט
לרומניה.
