דף לכבוד / לזכר

EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
rachel ellenbogen
1897-2017
יוצר הדף: oran ellenbogen קשר לדף: נינ/ה
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים

הנצחה

רחלה וגשל אלנבוגן

רחלה וגשל אלנבוגן הינה אימא של סבא אוטו אלנבוגן שהוא אבא של אבא שלי עמוס אלנבוגן.

תאריך לידה של המנוחה 10/11/1897

תאריך פטירתה: לא ידוע. הועברה מגטו טרזין למחנה ההשמדה אושוויץ ומאז לא נודעו עקבותיה.

רחלה נולדה בעיר וינה בירת אוסטריה. רחלה הייתה תופרת. בשנותיה הראשונות של מלחמת העולם השנייה חייתה רחלה עם משפחתה בוינה שבאוסטריה.

מקום ומועד הרצח מחנה ההשמדה אושוויץ אליו הועברה ב 23 בינואר 1943 מועד הרצח המדויק אינו ידוע.

סיפורה של הדמות לפני המלחמה – סבא שלי אוטו אלנבוגן, ברח מאוסטריה לישראל עם פרוץ המלחמה כילד יתום ובודד נשלח לחיות בקיבוץ. אמו אביו ודודתו נשארו לחיות יחדיו באותה דירה בווינה שבאוסטריה. סבא אוטו אינו מרבה לספר על הוריו ועל טרגדיית חיו. אנחנו יודעים כי היה זה בית שוחר תרבות, בו הרבו לשמוע מוזיקה קלאסית ולקרוא ספרים.

ב11 בספטמבר 1942 נשלחו 1000 יהודים מוינה שבאוסטריה והיא ואחותה ביניהם והועברו לגטו טרזין בצ'כיה. מספר הרכבת בה הועברו IV /10 -846. לאחר כארבע חודשים הועברו למחנה ההשמדה אושוויץ שבפולין. מספר הרכבת Cr -802.

בהזדמנות זו ברצוננו להודות לאגודה להנצחת זכר חללי גטו טרזין שבזכותם יש לנו מידע מינימלי זה.

קשרים
תמונת פרופיל
here go friends
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
חברי קהילה וינה
חברי קהילה ילידי ויוצאי אוסטריה
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text