EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
חביבה רייק
1914-1944
יוצר הדף: לירן גם זו לטובה קשר לדף:
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים

סיפורה של הדמות לפני המלחמה:

בסלובקייה

מרתה רייק נולדה למרדכי (בהונגרית: אַרפָּד) ואסתר אֶמה בכפר נַדָבּוּלַה, כיום חלק מהעיר רוֹז'נְיַאבה שבסלובקיה, הנמצאת 70 ק"מ ממערב לקושיצה; האזור נכלל אז בקיסרות האוסטרו-הונגרית. היא גדלה בבאנסקה ביסטריצה למשפחה, שהשתייכה לקהילה הנאולוגית בעיר. רייק השלימה 8 שנות לימוד רגיל ו-2 שנות לימוד בבית-ספר למסחר. בגיל 16 החלה לעבוד כפקידה כדי לעזור בפרנסת המשפחה. בתקופה זו החלה גם בפעילות פוליטית וחברתית. בגיל 18 גילתה את הציונות והצטרפה לתנועת "השומר הצעיר", שבה הייתה מדריכה וראש קן. בנוסף, נקטה רייק יוזמות בתחומים שונים, ביניהם גיוס כספים וארגון העלייה לארץ;  יצרה קשרים עם אישים ומוסדות, יהודיים וסלובקים כאחד, ונעזרה בהם לקידום מטרותיה. בתחילת שנות ה-20 לחייה כבר הייתה דמות ידועה בעיירה. במרץ 1939 עברה לברטיסלאבה, הבירה, לשמש כמזכירתו ועוזרתו האישית של אוסקר נוימן, יו"ר ההסתדרות הציונית בסלובקיה. בתפקיד זה טיפלה בהעברת כספים ורכוש של יהודי סלובקיה לארץ ובמקביל המשיכה בפעילותה בהנהגת "השומר הצעיר", בעיקר, כאחראית על נושא העלייה. היא עצמה יצאה לארץ בנובמבר 1939. היא הייתה אז האחרונה מחברי קיבוצה, מענית, שאת עלייתם הסדירה קודם לכן. רייק עיברתה את שמה הפרטי ל"חביבה". עוד ב-1938 נישאה בנישואים אזרחיים בסלובקיה לחברה לתנועה, אהרון מרטינוביץ', אך שמרה על שם נעוריה - רייק. השניים עלו בנפרד  לארץ ישראל והתאחדו שוב במענית. לאחר כמה שנים נפרדו בני הזוג, אך לא התגרשו.

בארץ ישראל

רייק שהתה כשנתיים במענית. היא בחרה לעבוד בעבודות של גברים בפרדס ובמחצבה. לאחר שנה החלה לנהל פרויקט חדש - "מפעל התפוזים" של מענית ועסקה גם בפעילות ציבורית. בין השאר ריכזה בכרכור את סניף ארגון אימהות עובדות .

במאי 1942 התנדבה לפלמ"ח, תוך שהיא נשארת חברה בקיבוץ ושומרת על קשר הדוק אתו. רייק החלה את אימוניה בפלוגה ג' בקיבוץ יגור תחת פיקודו של מכבי מוצרי ולאחר מכן עברה קורס מכי"ם. בסיום הקורס נכלל שמה ברשימת ההמלצות, שהגישה "ההגנה" לבריטים, אשר עסקו בהקמת יחידה יהודית שתפעל באירופה הכבושה.

קבוצה זו, שנקראה לאחר מכן "צנחני הישוב", מנתה לאחר מיונים רבים 37 איש, ורייק ביניהם. תחילה עברו אימונים במסגרת הפלמ"ח ולאחר מכן היו אמורים להמשיך בהכשרה אצל הבריטים, אך הדבר נדחה שוב ושוב על-ידם. רק באפריל 1944 גויסה רייק לחיל האוויר המלכותי והחלה באימוני צניחה עם חבריה. בסיום קורס-הצניחה הועברה הקבוצה לקהיר לצורך הכשרה נוספת. בסיום ההכשרה שוב היו דחיות חוזרות ונשנות בביצוע השליחות לסלובקיה, ששם הקוד שלה היה "מבצע אמסטרדם", עד שיצאה לפועל ב-17 בספטמבר 1944. קבוצת השליחים לסלובקיה כללה ביום זה שלושה גברים - חיים חרמש, צבי בן-יעקב ורפאל רייס - אשר הגיעו בצניחה, ואת חביבה רייק, אשר הונחתה במטוס משיקולי בטיחות. היא הגיעה בזהות בדויה כ"עדה רובינסון", סמלת בחיל-האוויר הבריטי.

סיפורה של הדמות במהלך המלחמה: 

בתחילת סתיו 1944 פתח הצבא הגרמני במתקפה על סלובקיה. הצבא התקרב לבאנסקה ביסטריצה.  עוד לפני כניסת הצבא הגרמני  מששמעו כי היהודים בצרות נשלחו חביבה וארבעה מתנדבים נוספים  לאיזור והתכוננו לקראת המלחמה נגד הגרמנים:  אפשר במידה זו להזכיר שבמאי 1942 רייק התגייסה לפלמ"ח וכשהגיעו לארץ הידיעות הראשונות על השמדת היהודים באירופה התנדבה לשליחות של צניחה מאחורי קווי האויב הגרמני כדי לסייע ליהודי סלובקיה. מקום פעולתה נקבע בסביבה שהיתה מוכרת לה מנעוריה. היא הגיעה לבאנסקה ביסטריצה ב-18 בספטמבר והקימה שם תחנת-שידור לקשר עם המפקדה. חביבה רייק גם נפגשה עם הצנחנים הישראלים, צבי בן- יעקב, רפי רייס וחיים חרמש שכבר שהו במקום מזה שבועיים ימים. יחדיו טיפלו ביהודים שהתגוררו בשטח והתקשרו עם חברי תנועות הנוער היהודיות, שלחמו ביחידות פרטיזניות ואף הקימו רשת של תחנות-מעבר מפולין לסלובקיה ולהברחת שבויים וטייסים של בעלות הברית. ב-26 אוקטובר כבשו הגרמנים את באנסקה ביסטריצה והצנחנים עם חברי הנהגות תנועות הנוער, כמנהיגים היהודים ומשפחותיהם, נסוגו למחנה ארעי בהרי בוקובץ. כעבור ארבעה ימים בשעת התקפה על המחנה על ידי אנשי ס.ס ורוסים- אוקראינים נהרגו שישה יהודים וחביבה נשבתה ונלקחה לבית הסוהר בבאנסקה ביסטריצה. רייק, רייס ובן-יעקב עזבו אחרונים את העיר ב-26 באוקטובר, יומיים לפני נפילתה בידי הגרמנים. איתם יצאה קבוצה אחרונה של יהודים שהייתה באחריותם. הקבוצה עלתה להרים והגיעה ב-29 באוקטובר למקום המסתור המתוכנן, שם החלה בהקמת מחנה. אך למחרת, בבוקר ה-30 באוקטובר, הסתערה על הקבוצה יחידה גרמנית. חלק מהקבוצה נהרג, חלק נמלט וחלק נלקח בשבי. רייק ורייס היו בין השבויים, והם נכלאו בכלא של באנסקה ביסטריצה.

לאחר כמה שבועות נכזבה התקווה כי המדים והמסמכים הבריטיים יקנו להם הגנה. הם צורפו לקבוצה בת 250 יהודים שנלקחה לכפר הסמוך קרמניצקה (Kremnicka ) ונרצחה ביריות. כולם נקברו בקבר אחים. הדבר היה ב-20 בנובמבר 1944. חביבה רייק הספיקה לפעול בסלובקיה במשך שישה שבועות בלבד.

חביבה רייק הובאה למנוחת עולם בשנת 1952 בחלקת הצנחנים שבבית הקברות הצבאי על הר הרצל .

 

מסמכים:

-הספר "חברות בקיבוץ", שחביבה לקחה עמה מן הארץ, מוצג ב"בית חביבה" שבקיבוץ מענית. הוא נתגלה אחר מיגור הנאצים בקירבת המחנה שבהרי בוקובץ במקום מחבוא, יחד עם המשדר.

 

-"עם מיתוס לא מתווכחים", קובעת הסופרת והעיתונאית, תהילה עופר, שהיא ובעלה, זאב עופר, הלכו בעקבות חביבה בסלובקיה, וכתבו במשותף ספר מרתק: "חביבה - סיפור חייה, שליחותה ונפילתה של הצנחנית חביבה רייק". הספר, שראה אור ב-2004, נולד בזכות ספר מרופט, שהוצב תחת תמונתה של הצנחנית ב"בית חביבה" בקיבוץ מענית- 'חברות בקיבוץ', ספר עברי שליווה אותה בשליחותה, נקבר בהרי סלובקיה טרם נפילתה במילוי תפקידה ונמצא בסוף המלחמה. "הלכנו שבי אחר דמותה של צנחנית במסווה של קצינה בריטית, שלקחה אתה ספר בעברית. הספר עוקב אחר מחוזות ילדותה של חביבה בסלובקיה, שהיו גם מחוזות שליחותה ומותה, ואחר חייה בקיבוץ ובפלמ"ח. גילינו אותה בין דפי מכתבים ופנקסים מצהיבים, בתצלומים בארכיונים, בזיכרונות חבריה", מספרת עופר.

 

-שוריקה ברוורמן (90),חברת קיבוץ שמיר, הכירה את חביבה עוד בזמן שירותן בפלמ"ח והיא אומרת כי הייתה נפש אצילה, כדבריה, "מלאה בנאמנות תנועתית, בטוב לב בלתי רגיל, בלב רחב ובנועם הליכות. אני קלפטע גדולה לעומתה. הדבר האופייני לה הוא הרצון לעזור לכל אחד במסירות".

 

-"בקורס מ"כים בג'וערה היינו שש בחורות ו-46 בחורים. זה היה קורס קשה ומתיש. כמעט כל יום, כשדיברנו בינינו, הבנות, אמרנו שאנחנו הולכות להודיע ליצחק שדה, שאיננו יכולות יותר ואנחנו עוזבות. חביבה התעקשה, 'אם ניכשל – לא יהיה לזה המשך'. והמשכנו. אני זוכרת כי פעם במפקד בקר הודיע המפקד, שקרה אירוע חמור משך הלילה - תפסו בכרם של עין השופט בחורה שקטפה פרי. השתוממנו: למי היה כוח ללכת לאחר יום מפרך לגנוב ענבים? אחרי המפקד, כשניסינו לברר מי הייתה בכרם, חביבה הודתה. 'ראיתי אתכן כל כך מיואשות, והחלטתי לרדת להביא לכן משהו שירים את המורל. השומר של הקיבוץ תפש אותי בפיג'מה ושאל מה אני עושה שם? עניתי: אנחנו באימונים של א"ש לילה. איך, בפיג'מה?' מכיוון שהיינו שש בחורות סלחו לה, והיא לא גורשה מהקורס".

 

מקורות: http://www.202.org.il/Pages/years/pg1944/reik.php

           https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A7

http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=506506

http://www.tlvstreets.com /רייק-חביבה.htm

 

קשרים
תמונת פרופיל
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text