סיפור חייו של מרדכי הפנר:
מרדכי נולד בשנת 1919, גר בעיירה ז'לחוב בפולין. בן למשפחה מרובת ילדים – 3 אחים ו 2 אחיות. האבא – יצחק היה סוחר בוורשה בביצים ופרנס את המשפחה. האמא – ציפורה הייתה עקרת בית. האחים עסקו בעקר בלמידת תורה, מרדכי עבד בפרדס.
ב 9 בספטמבר הגיעו הגרמנים לוורשה, הפולנים החלו לברוח לצד השני נהר הוולגה בצדה השני של וורשה. מרדכי רצה להגיע להוריו ולכן עלה על משאית שהבריחה פולנים עשירים לעיר ברסליטובסק בצפון פולין, המקום בו הרוסים תפסו את השטח. מרדכי נשאר אצל הרוסים שלקחו אותו למחנה עבודה למשך 5 שנים. עבודת פרך ביערות, מ 5 לפנות בוקר ועד לחשכה בקור מקפיא של עד – 40 – מעלות, הרבה מאוד מחבריו נספו תחת התנאים הקשים. בשנת 1945 שוחררו היהודים מן המחנות. מרדכי הגיע לוורשה כדאי לנסות לבדוק מה עלה בגורל משפחתו, ואז הסתבר לו כי כולם נספו. הוא יצר קשר עם הסוכנות היהודית שאספה את הניצולים על מנת להעלות אותם לארץ ישראל.
בשנת 1948 הגיע מרדכי לא"י בעלייה הבלתי לגלית שעברה מסע ארוך – דרך רוסיה, אוסטריה, אטליה וצ'כיה. שם הכיר את אשתו, צילה ז"ל, בדרכם לארץ, באטליה נולד בנם – איציק.
לאחר הגעתם לא"י השתכנה המשפחה בשכונת התקווה בדרום ת"א, שם נולדה הבת – דבורה. מרדכי עבד שנים רבות בחברת "סולל – בונה" וכיום גר בבית אבות "משען" בחולון.
