דף לכבוד / לזכר

שם המונצח: משה גיפס- Moshe Gips

הקרבה: אח של סבתא של אבא

תאריך לידה: 1916

תאריך פטירה- 1962

משה גיפס נולד בפולין בעיירה קטנה בשם סטשגובו הנמצאת על יד ורשה.

משה ומשפחתו עלו לישראל בשנת 1924 כשמשה היה בן 8 וגרו בעפולה, אך לאחר 5 שנים חזרה המשפחה לפולין בשנת 1929, בעפולה המצב היה קשה , היה צריך לייבש את הביצות ואילו בפולין היה להם טוב מבחינה כלכלית והמשפחה הייתה מבוססת מבחינה כלכלית.

בפולין משה גדל והפך לחזן וגם למהנדס. שם הכיר את אשתו ונולד לו בן, וב1939 כשפרצה המלחמה נלקחו משה ומשפחתו לגטו וורשה. אשתו ובנו נרצחו ואילו הוא נשאר בחיים והצליח לשרוד. בשנת 1944 נלקח משה לצעדת המוות, במהלך הצעדה חייל נאצי ירה באדם שהלך לידו ואילו הכדור פגע למשה ביד, משה נפצע קשה ונאלצו לכרות את ידו השמאלית אך הוא נשאר בחיים.

בשנת 1945 לאחר ששרד את המלחמה שכב משה בבית חולים לפצועי מלחמה, לידו שכב חברו ששרד יחד איתו את המלחמה, אחותו של חברו הגיעה לבקר ואילו השניים התאהבו במהרה ובשנת 1948 התחתנו וילדו את שתי בנותיהם וגרו בחיפה, ולימים פתח משה עסק לנרות דקורטיביים.

בשנת 1950 נסע משה לארצות הברית כי חשב שבאמריקה יוכל לקבל יד תותבת טובה שתוכל לאפשר לו לתפקד טוב יותר ואחרי שנתיים בארצות הברית הצטרפו אליו אשתו ובנותיו כי הוא החליט שהוא לא רוצה לחזור לישראל. ובשנת 1962 נפטר משה באמריקה.

אשתו ובנותיו חיות עד היום.

למשה היו שמונה אחים ואחיות ביניהם בלהה רוזן גיפס האחות הצעירה אשר נשלחה על ידי הוריה מפולין באונייה האחרונה שהצליחה לצאת מפולין לישראל לפני תחילת המלחמה בספטמבר 1939. בלהה שהתחתנה בפולין, ילדה את בתה הבכורה בעפולה ונפטרה בשיבה טובה בשנת 1997.

הסבר לתמונה הראשונה:

משה- הראשון משמאל. התגורר יחד עם חבריו הפצועים מהמלחמה בבית הנכים לאחר ששוחררו מבתי חולים שונים. בתמונה ניתן לראות אותו ואת חבריו שנותרו פצועים וכרותי איברים לאחר המלחמה.

הסבר לתמונה השנייה:

דף עד לזכרון חללי השואה שמולא לאחר המלחמה על אמם של משה ובלהה גיפס- רבקה שנרצחה בפולין.