דף לכבוד / לזכר
אני מנציח את סבא רבא שלי – סבא מאטס (מתיתיהו) ז"ל ומשפחתו.
סבא רבא שלי, סבא מאטס הוא אבא של סבא שלי מצד אמי.
הוא נולד בשנת 1909 בפולין למשפחת אפשטיין בעיר ראדום.
בתחילת מלחמת העולם השנייה, קהילת היהודים בראדום הייתה כשליש
מאוכלוסייתה ובמהלך השואה הרוב המכריע הושמד.
עם סיום המלחמה, חזרו 300 יהודים, כאשר בתוכם 2 משפחות שלמות בלבד.
משפחתי מנתה אבא - יעקב, אמא - דבורה ושמונה ילדים.
לאב המשפחה הייתה נגרייה וסבא מאטס עבד בה.
עם תחילת המלחמה, סבא ועוד שניים מאחיו החליטו לעזוב מאחר שחששו
מתוצאות המלחמה. ההורים לא הסכימו לעזוב מחשש לאבד את מקום
עבודתם שפרנס אותם בכבוד, ולא חשבו, כמו רבים באותה התקופה, שהאיום
הוא כה גדול.
אח אחד – ישראל, היגר לברזיל ואילו סבא מאטס ואח נוסף – מיכאל (מישה),
ברחו לרוסיה.
מיד לאחר שהאחים עזבו, שאר המשפחה – ההורים והילדים נלקחו למחנות
ריכוז ונרצחו.
סבא מאטס הצליח לשרוד ברוסיה והוא ואחיו עבדו כנהגי קטר ברכבת.
עם השנים, מיכאל השתקע ברוסיה והקים משפחה וסבא מאטס המשיך בדרכו
לארץ ישראל.
בדרך לארץ עבר תלאות רבות דרך מספר רב של מדינות ביניהן: עיראק, פרס
(איראן) ובסופו של דבר הגיע למצרים. במצרים הצטרף לצבא הבריטי ואתו
הגיע לארץ ישראל בשנת 1942.
עד שנות ה-60 שמר סבא מאטס על קשר מכתבים רופף עם האח מיכאל
ברוסיה שבסופו של דבר הסתיים.
בהגיעו לארץ עיברת את שם המשפחה "אפשטיין" ל"אבני".
סבא מאטס התגייס לפלמ"ח ושירת כקצין רכב.
מאוחר יותר נישא לסבתא איטה, להם נולדו שני ילדים – ישראל (הקרוי על שם
אבא של סבתא איטה) והוא סבא שלי ודבורה אחותו (אשר נקראה על שם אימו
של סבא מאטס).
אין ספק שעזיבתו של סבא מאטס את פולין והבנתו שהתקופה עומדת להיות
קשה עד מאוד, הצילה אותו ובזכות כך נוצרה משפחתנו