תאריך לידה : 1939\4\29
מקום לידה: יוון, אתונה
עיסוק: טכנאי והיום פנסיונר
מיקום בזמן המלחמה : הכפר אתלנדי מחוץ לאתונה
עדותו של יעקוב חיון
לפני המלחמה
" חיינו באתונה בדירה בת 4 חדרים עם אבי, שהיה סוחר, ואמי התופרת ועם אחותי הגדולה.
אני הייתי תינוק , הילד האמצעי. המצב הכלכלי היה טוב ולידנו גרו בני הדודים והדודה שלי , אחות של אמא. סבתא גרה איתנו. חיינו חיי משפחה מלאים."
בזמן המלחמה
" כילד אני זוכר את הנאצים מסתובבים ברחובות, אבל עדיין לא הרגשנו מאוימים. החיים התנהלו כרגיל.
בשלב מסוים דרשו הנאצים לחתום נוכחות בבית הכנסת.
על פי הסיפורים של אמי דרשו הנאצים להגיע לבית הכנסת הקרוב. דודי הלך עם בתו ולא חזר. הנאצים העלו את כל מי שהיה בבית הכנסת לקרונות שנסעו לפולין, לאוושויץ. דודי ובת דודתי נשלחו למוות כבר בסלקציה הראשונה.
אבא שלי, שהיה איש חכם, לא הסכים ללכת לבית הכנסת ולקח את המשפחה לכפרים, כשאמי בהריון. הכפריים הסתירו אותנו בחסות לוחמי חופש, שהתנגדו למשטר הכיבוש של הנאצים. לפי הסיפורים של אמי כשהנאצים הגיעו לאתונה העלו מתנגדי המשטר הנאצי כתובת על הר לקביטו, שמשמעה- לא ! ומכל אתונה ניתן יהיה לראות כתובת זו.
בכפר חיינו בדירה שאבא שכר. ידעו שאנחנו יהודים, אך הכפריים לא שיתפו פעולה עם הנאצים והנאצים לא הגיעו לאיזורים האלה.
התנתקנו מהדודים שלי, שנשארו באתונה, כי האבא היה נוצרי בביתם היו סמננים נוצריים ולא היו בנים, כך שלא היה איך לבדוק אם הם יהודים או לא. בזמן המלחמה נולד אחי הקטן ואבא שלי חלה בשחפת. מיד אחרי המלחמה הוא נפטר, ב- 1945."
אחרי המלחמה
"אחרי המלחמה חזרנו לאתונה. הבית שלנו נשדד ונשארו בלי כלום. אמי נשארה לבד עם שלושה ילדים, ואחד מתוכם- תינוק. היא מסרה באופן זמני את אחי התינוק לאחותה הבכורה, שהייתה חשוכת ילדים, כי הייתה צריכה לצאת לפרנס את הבית.
ב-1949 עלינו ארצה אחותי, אמי ואני, והשארנו את אחי הקטן אצל הדודה שלי. ההסכם הי כי ברגע שנסתדר בארץ - הילד יוחזר למשפחה. אותי שמו במוסד לילדים עולים חדשים ב"רמת הדסה" ומשם עברתי למוסד החינוכי "עלומים" בכפר סבא. אחרי תקופה של שנתיים עברתי לקיבוץ יקום. אמי ואחותי גרו בשיכון בחולון. אחי לא חזר לאמי מעולם. עם הזמן גדל אצל דודתי והם אימצו אותו כבנם היחיד, ומדי פעם אמי הייתה מפליגה לראות אותו. עד גיל 21 הוא לא דע שהוא מאומץ והכיר באמי כדודתו ולא כאמו. כאשר גילה שהוא מאומץ לא גילה זאת לאיש. רק כאשר אמי נפטרה, והוא בן 47, גילינו לו את הסוד, והוא אמר שכבר ידע, אך לא חשף זאת מפאת כבודה של אמו המאמצת. עד היום אחי יצחק חי ביוון עם משפחתו.
התגייסתי ב- 19.5.1957 לחיל השיריון. לחמתי במלחמת ששת הימים וקיבלתי צל"ש על הצלת פקודים שלי.
התחתנתי ב- 1963 עם סוזי חיון ד ’זדה. נולדו לנו שלושה ילדים אלי, אורלי וגיא, ויש לי 6 נכדים.
כיום חי בבת ים בפנסיה.
