מקום המגורים במהלך המלחמה : גיטאות וידז', גלובוקי, סווינצ'יאן, וילנה . במאי 1943 הצליח לצאת מהגטו וברח ליערות .
סיפורה של הדמות לפני המלחמה : שלמה גדל במשפחה גדולה שבבעלותה היו תחנות קמח . בעיר וידז' היו הרבה יהודים ודיברו בה יידיש . היהודים חיו בידידות עם בני הדתות האחרות שחיו בעיר .
הוא ניגן על מספר כלי נגינה ובנוסף שיחק בתיאטרון .
משפחתו הייתה משפחה דתית ובכל יום שישי היו עורכים ארוחות גדולות .
כשסיים את בית הספר היסודי אביו שלח אותו לתיכון בוילנה, כיוון שבוידז' לא היה תיכון – ואז התחילה המלחמה .
סיפורה של הדמות במהלך המלחמה : בעיר וידז' שמעו על ההפצצות של הגרמנים ויהודים רבים נמלטו מהעיר לבריה"מ כדי למצוא מחסה . הצבא הגרמני נכנס לגטו וידז' וחיסל אותו. סבי ברח לגטו גלובוקי .
ב- 1941 התחילו בגטו גלובוקי הגרמנים לשחוט את האנשים שבגטו ופינו את היהודים לכיכר העיר . סבי הצליח לברוח והגיע ליער קרוב לעיירה בורוקי ואז הבין כי לא יוכל לשרוד שם, כיוון שהאנשים בכפרים מסגירים את היהודים לגרמנים בתמורה לקמח, ולכן חזר לוידז' .
בגטו וידז' לא יכול היה להירשם, כיוון שהליטאים בדקו בכל יום את מספר היהודים בגטו, ולכן הוא התחבא בעליית הגג, ואביו הביא לו אוכל כל יום .
הגרמנים גירשו מהגטו את כל היהודים, וסבי הגיע למחנה עבודה בנובוסווינצ'יאני, שם התנאים היו לא טובים .
הוא הכיר מישהי, שגרה ליד המחנה, והיא זכרה אותו מבית הספר היסודי. היא זכרה שהוא מנגן בגיטרה . יום אחד הביאה לו גיטרה כהפתעה, והמוסיקה החזיקה אותם במחנה העבודה מבחינה רוחנית כיוון שבכל ערב הם ניגנו ושרו וערכו ערבים ספרותיים .
ב-1942 הגיעו ליהודים ידיעות כי עומדים לרכז בגטו סוונציאן את כל יהודי הסביבה לקראת חיסולם . סבי ברח ליערות והגיע למחנה נובוסוויציאני, שם התארגנה קבוצה מחתרתית מזויינת. הם אגרו נשק במטרה לברוח מהגטו באופן מאורגן ליערות ולהצטרף לפרטיזנים ביערות קאזיאן ונארוץ' .
סבי וחבר נוסף עלו על רכבת לוילנה . בגטו וילנה סבי הצליח להשיג נשק וביחד עם קבוצה של אנשים ברח ליערות .
בקיץ 1943 סבי הגיע לפרטיזנים ביער פלטרובה, אלו הערימו עליהם ולקחו לו ולחבריו את נשקם ודחו את קבלתם . בהמשך הם הצטרפו לקבוצת פרטיזנית ליטאית .
הוא נשלח למשימה בגטו וילנה כיוון שהיו לו קשרים עם ראשי פרטיזנים בגטו . מהגטו הוא הוציא ליערות קבוצה נוספת של 28 חברים .
באביב 1944 התקרב "הצבא האדום" לוידז' וכבש אותה בקרב עקוב מדם, אך הגרמנים כבשו את העיר בחזרה . הפרטיזנים, לפי הוראות הצבא האדום, לא השתתפו בקרבות על העיר וחזרו ליערות . "הצבא האדום" השתלט שוב על העיר וידז' ויחידות הפרטיזנים פורקו סבי הצטרף ל"צבא האדום".
באחד הקרבות בחזית סבי נפצע ברגל ואושפז בבית החולים בנובוסוונציאן, שם נודע לו שאביו נותר בחיים .
אביו הסתתר בבית של זוג איכרים במשך רוב ימי המלחמה . כששמע שהאישה רוצה להסגיר אותו למשטרה הוא ברח והצטרף לפרטיזנים, שם פגש את סבי והם לחמו באותה בריגדה (פלוגה, יחידה) .
ב8 למאי 1945 הם שמעו על כניעת גרמניה והמלחמה הסתיימה .
מה קרה לו לאחר המלחמה :
סבי הגיע לגרמניה לאזור הכיבוש האמריקאי, שם התחיל לעבוד כשחקן בתיאטרון בידור ושהה בגרמניה עד 1949 .
בשנה זו עלה סבי לארץ ביחד עם אביו .
שלמה התגייס לצה"ל והשתחרר ב-1952 . הוא השתתף במלחמת סיני ב-1956 .
ב-1951 סבי התחתן עם סבתי , איטה פרידמן . נולדו להם 2 בנות : אמי ודודתי .
