הדמות עליה אכתוב היא בת דודתה של סבתי אדית.
קראו לה ליה, היא נולדה בשנת 1914 ברומניה,מולדובה-בעיר בוחוש,במשפחה ברוכת נפשות,מלאת חום ואהבה,כנהוג באותם ימים במשפחות יהודיות-מסורתיות.
היא הייתה בחורה נאה, בריאה ומלאת חיים.
בילה,פריץ וינטר הגיע לעיר הולדתה לביקור,הכיר אותה והתאהב בה.
כעבור זמן לא רב היא נשאה לו ועקרה לעיר הולדתו,צ'רנוביץ-בוקובינה.
החלק המזרחי של רומניה שנשלט כל פעם תחת ארץ אחרת.
הייתה שם אוכלוסיה יהודית מפותחת, דוברת גרמנית-בהשפעת אוסטריה.
לזוג נודלה בת בשם אתמינה. ב- 1941 נכבשה בוקובינה ע"י הצבא הרומני והגרמני. הוקם גטו בצ'רנוביץ(צ'רנאוץ) ולאחר מספר ימים הועמסו כ- 70,000 יהודים בינהם גם ליה, בעלה ובתם, על רונות-בהמות ונשלחו לטרנס-דניסטריה, מחנה הריכוז ליהודי רומניה.
לא היו שם תנאים סניטריים, לא תזונה מספקת והעבודה למעלה מכוחו של אדם.
פריץ בעלה, חלה בטיפוס המעיים ומת במחנה.
ליה שנשארה שם עם הילדה בתנאי רעב ומחסור איומים.
כרבות מהנשים במחנה, נכנסה להריון שלא מרצונה ונלדה לה בתה,רוזי.
מהקהילה המפוארת שחייתה בצ'רנוביץ לפני המלחמה נותרו בה רק כ-200 משפחות, שבניהם ישבו במאסר רוסי.
ליה חזרה לרומניה עם שתי בנותיה הקטנות במצב אומלל ביותר,שלא יתואר.
בין בני המשפחות שהגיעו למקום הבאתם של ניצולי המחנה הגיעה גם אביה של ליה, הוא מצא את בתו ושתי נכדותיו והביא אותן לקרובת המשפחה שגרה בעיר בקאו,שם ניקו אותן מהלכלוך והכינים,שרפו את הסמרטוטים שהיו על גופן, הלבישו אותן בבגדים נקיים ומשם התחיל תהליך החזרה לחיים.
ב-1951 נמצאו בכל בוקובינה רק כ -16,000 יהודים, שברובם המכריע נרשמו לעליה.
בשנות ה -60 עלתה ליה לישראל יחד עם בתה אתמינה שהפיקה בינתיים להנשא וללדת בן, ועם בתה הקטנה, רוזי שנולדה במחנה הריכוז.שאר משפחתה עלתה
