דף לכבוד / לזכר

EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
פטר גינז
1928-1944
יוצר הדף: רומי רוטמן קשר לדף: אחר
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים


עיסוק / מקצוע: נער מוכשר אשר חלם על מסעות בימים ובחלל.
אהב את יצירותיו של ז'ול ורן, והשאיר אחריו ציורים רבים, מכתבים להוריו ויומן.
רבים ניבאו לו עתיד מזהיר בתחום הציור והספרות .
סיפורה של הדמות לפני המלחמה: פטר גינז נולד בפראג בשנת 1928.
 אמו לא הייתה מרקע יהודי, אך עברה לפראג כדי לגור קרוב למשפחה היהודית של בעלה.
פיטר למד בבית הספר היסודי היהודי ברחוב Jáchymová. במהלך תקופה זו הוא התאהב ספרים, בעיקר ברומנים של ז'ול ורן. מאוחר יותר הוא התחיל לכתוב סיפורים קצרים ורומנים
.
סיפורה של  הדמות במהלך המלחמה- היכן היה; סיפור ההישרדות; מועד הפרידה מבני המשפחה; מי מבין בני המשפחה שרד:
 ב -24 באוקטובר , כשהוא בן 14, הועבר  לטרזין לבדו יחד עם נערים נוספים, הוא התגורר בבלוקL 417 ( .
 זמן קצר לאחר הגעתו, הוא ונערים אחרים החלו לפרסם כתב עת בשם "וודם"-vedem) - - שבו הוא מימש את כישרונו המיוחד ודמיונו יוצאי הדופן.
במסגרת עריכת המגזין כתב מאמרים, שירים .
 הוא גם ניהל יומן אישי בכל יום.
 לפני שהועבר  לאושוויץ נתן את יומנו לאחותו אווה, שהייתה מבוגרת ממנו בשנתיים.

 מספר רב מגליונות "וודם" מהשנים 1942-1944 נשתמרו יחד עם כמה ציורים של פטר. לדוגמה, "נוף ירח ".
ב -28 בספטמבר 1944 נשלח פטר גינז לאושוויץ ושם מצא את מותו. אחותו שרדה את השואה ועברה לגור בארץ .

קשרים
תמונת פרופיל
here go friends
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
חברי קהילה תיכון אליאנס תל אביב
חברי קהילה פראג
חברי קהילה ילידי צ'כוסלובקיה
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text