דף לכבוד / לזכר

הנצחת: קלמן בלום

שם התלמיד המתעד: נגה הקר

כיתה: י"א - 4

הקרבה: סבא שלי

תאריך לידה: 02.03.1930

מקום הלידה: שטרסבורג, צרפת

סיפורה של הדמות לפני המלחמה: שמו של סבי מצד אמי הוא קלמן בלום. הוא נולד בשטרסבורג שבצרפת ב-3 בפברואר 1930. לאמו קראו סופי ושם אביו היה חיים. במשפחתו של סבי היו ארבעה ילדים: אחיו הבכור ברנרד, , סבי ושתי אחייות צעירות ממנו – רבקה (שנקראה בקי בצרפת) ואיילה (שנקראה ג'יזל). הוריו של סבי היו יהודים דתיים. השבת והחגים היו חשובים להם מאד, והם הקפידו על שמירת המצוות. עם הילדים הם דברו בגרמנית, ואילו הילדים דברו ביניהם בצרפתית.

סיפורה של הדמות במהלך המלחמה:משפחתו נתבקשו לארוז תוך שבועות בודדים את החפצים החיוניים ביותר עבור משפחה בת שש הנפשות. לעלות על אחת הרכבות המיוחדות שאורגנו על ידי השלטונות, כדי להסיע את הערב הרב של הפליטים למקומות מרוחקים יותר מקווי החזית. ה"מקלט" שהוקצה להם בידי השלטונות היה בניין ארוך וצר, אשר עמד בשוליה של חצר משק טיפוסית לאותו אזור, ונועד במקור לשיכון עובדים עונתיים בתקופות העומס בעבודות המשק. שהותם באותה חצר משק לא ארכה יותר משבועות בודדים. עוד באותו חורף של 1939/40 עברו למקום חדש. מקום המקלט החדש שלהם היה צמד של שני כפרים קטנטנים: “La Prunerie” (= מטע השזיפים), כפר של רחוב אחד (או, יותר נכון, של דרך עפר אחת), שנמתח לאורך גדת נהר האיל (“Isle”); ו-לה קוו (“La Cave”, = המרתף), שהשתרע לאורכו של הכביש הראשי לכיוון עיר המחוז פריגה (“Périgueux”), במקביל לקו הרכבת. אחריו, עברו לבית נוסף -  באותו הכפר, לא הרחק מהקודם, מול שטח מרעה. היה זה בית באיכות טובה בהרבה מהקודם: הקירות היו מטויחים, קומת המגורים הייתה מוגבהת בכ- 2 מטרים ביחס לדרך, עם מרתף מתחת, ורצפת עץ. בזמן עבודתו, נלקח אביו ע"י שוטרים גרמנים ולא נראה עוד לעולם. סבי נשלח מביתו והגיע לליון. אחרי שהגיע, עבר, ביחד עם עוד כ-12 נערים בני גילו, לאחריותה של בחורה צעירה. הם סברו שעליהם להיות מוברחים לשווייץ, אך יום אחד, באה השומרת שלהם והודיעה שיוצבו אצל משפחות אומנות, ושעליהם להמציא לעצמם שמות חדשים וזהויות חדשות. הוא הגיעה למשפחה האומנת החדשה שלו, משפחת סולפיס (Sulpice). המקום היה עיירה קטנה למדי בשם בורג (Bourg), עיר הבירה של מחוז ברס (Bresse), מערבה משרשרת הרי ה- Jura המהווה גבול בין צרפת ושווייץ.

סיפורה של הדמות אחרי המלחמה: דודו יצר קשר עם אמא שלו על מנת להציע את עזרתו. הרעיון היה שיסדר לסבי מקום מגורים עם כלכלה בלימוז' (Limoges), כך יכול היה סבי, להתגורר איתם אך ללמוד בבית הספר התיכוני בעיר. שוב נקרע סבי ממשפחתו, הפעם למען מטרה ברוכה. להכניסו בדחיפות למשטר לימודים פחות או יותר מסודר. זמן קצר אחרי שובו לכפר, העתיקו שוב את מגוריהם לבית אחר, מעבר לרחוב ושם ישבו עד שעזבו את הכפר.

בשנת 1957 סבי עלה ארצה.