דף לכבוד / לזכר
עבודת הנצחה
שמו של המונצחת: אידית קליין- גולדברגר
אדית גולדברגר היא אישתו הראשונה של אבי ארנסט גולדברגר (ז"ל), שמתגוררת היום בבאזל שבשוויץ ואמא לארבעה ילדים:
רוני גולדברגר, דניאל גולדברגר, הרב מיכאל גולדברגר (ז"ל) ובאט גולדברגר.
על חייה וסיפורה של אדית גולדברגר, כמו נשים יהודיות רבות שהועבדו בכפייה ובתנאים קשים יצא סרט בשם : פצצות עבור האויב שלי
יורם הולץ, במאי ומפיק הסרט, מעביר את החוויות של גב ' קליין-גולדברגר מהשואה. הסרט, כמו כן, הוא מסע דרך גרמניה ההונגריה הנאצית של אותם הימים, ולוקח אותנו אל עיר ניו יורק, גרמניה ושוויץ של היום.
אדית נולדה בהונגריה ושהתה בהונגריה בפרוץ המלחמה ב1939.
באפריל 1944 החלו הנאצים להגביל באופן שיטתי את היהודים ההונגרים, שעד אז שנחסך מהם הרדיפות. החל ב -5 באפריל 1944 כל יהודי הונגרי היה חייב לענוד את הטלאי הצהוב. יהודי הונגריה שבניהם אדית, הועברו לגטאות ומשם גרשו אותם למחנות ריכוז, רובם נרצחו.
אדית הועברה למחנה ההשמדה אושוויץ בפולין יחד עם משפחתה. שכאשר עלתה על הרכבת לא ידעה מה מצפה לה.
אדית נבחרה והייתה בין 1,000 הנשים שנבחרו לעבודות כפייה בענף אמל"ח דרך הרופא למחנה הריכוז יוזף מנגלה- דבר ההציל אותה ממותה. מאז שנבחרה לא ראתה את משפחתה יותר, והייתה היחידה ששרדה את השואה ממשפחתה.
אדית החלה לעבוד בעבודת כפייה בהכנת פצצות ובניית תותחנים ופגזים עבור חיל האויר הגרמני, ומכאן בא שמו של הסרט מאחר שאדים הכינה את הפצצות בשביל הגרמנים (האויב).
העובדים בכפייה בהכנת פצצות עבדו ללא כל הגנה ונחשפו לרעלים וחומצה גופרתית. הכימיקלים המסרטנים גרמו לפצעים בעור, לשיער לנשור ולציפורניים להצהיב. אדית קליין-גולדברגר אושפזה לאחר המלחמה שנה שלמה בעקבות הנזק שנגרם לה בעבודות האלו.
הם נאלצו לשאת את הפצצות המוגמרות שהכינו, ששקלו 50 קילו כל אחת, ביד ממקום למקום.
האוכל שלהם לכל היום היה כוס אחת שלה חלב- רק למי שאכן ביצע את העבודה.
בראשית 1942, המשטר- הנאצי בחר להשתמש באסירים במחנה ריכוז ככוח עבודה לתעשיית התחמושת. מאות חטיבות במחנה ריכוז נבנו קרוב למפעלים. החברות שילמו אגרה "הלוואה" לכל אסיר במחנה ריכוז.
כזה גם במחנה Allendorf 1,000 הונגריות שנבחרו, נשים יהודיות הגיעו ב -19 באוגוסט 1944 ממחנה הריכוז באושוויץ למחנה Allendorf , שנקרא Münchmühle . מחנה זה עמד תחת SS -מנהל וביקורת. מנהיגי המחנה הגיעו-שומרי האס-אס בוכנוואלד.
במחנה Allendorf , הנשים היו צריכות לעבוד 8 עד 12 שעות ביום, עם הפסקה של חצי שעה. הם לא קיבלו תשלום עבור עבודתם. בעיקר הם היו צריכים להכין את פצצות תחנות דלק. לעתים קרובות הם היו צריכים לשאת את הפצצות כבדות.
בשטח המחנה לשעבר Münchmühle יש אנדרטה שהוקמה בשנת 1988, לזכר היהודים שמתו במחנה זה.
לאחר המלחמה אדית גולדברגר עברה להתגורר בבאזל שבשוויץ ובקרה פעמיים בישראל.
היא נשאה לאבי בשנת ונולדו להם 4 ילדים. הם התגרשו ואבי עלה לארץ.
את הסיפור אני שמעתי מאדית וגם מאחי, באט גולדברגר שאחראי גם על עשיית הסרט.
אדית מספרת לעיתים קרובות על השואה, למרות שקשה לה לדבר על זה כי היא מבינה כי חשוב לזכור ולדאוג כי המקרה הזה לא יחזור על עצמו ולא ישכח.