תאריך לידה:
11.07.1931
מקום לידה:
העיירה פליצה בפולין.
עיסוק:
בעבר הייתה עצמאית בעלת חנות פרחים, היום פנסיונרית.
מקום המגורים במהלך המלחמה:
מעיירת פליצה נלקחה למחנות עבודה והשמדה בניהם אשוויץ שבו קעקעו על ידה מספר,
ושוחררה במחנה ברגן בלזן.
סיפורה לפני המלחמה:
לפני המלחמה סבתי הייתה ילדה קטנה ואמה נרצחה
בשואה. לכן היא לא זוכרת הרבה מהתקופה של לפני המלחמה. היא רק יודעת לומר, שלא
הייתה לה ילדות.
סיפורה בזמן המלחמה:
את
המאורעות מתקופת המלחמה, כפי שציינתי קודם, סבתי לא לגמרי זוכרת.היא לא זוכרת את
השתלשלות האירועים, והמזל הרב שהיה לה שבזכותם ניצלה. בין מעט הדברים שהיא זוכרת
ומספרת, זה שעבדה במפעל לסיגרים, שבו אחד הגרמנים היה מגניב לה תפוחי אדמה. סיפור
נוסף שהיא זוכרת, הוא שבמהלך אחד המעברים ברכבת בוצע ירי מאוד קרוב אליה. היא
זוכרת שחשהבנוזל חם וחשבה שנפגעה, אבל אז הבינה שאחד האסירים לידה, נפגע
ונהרג.זההיה עבורה, אירוע טראומתיוהוא נחקק היטבבזיכרונה.
בימים
האחרונים של המלחמה, אמה של סבתי חלתה מאוד, בשל הקור הרב שגרם לנמק ברגלה. היא
נפטרה ממש עם השחרור.לכאבה, במקום לשמוח שניצלו ושהמלחמה נגמרה, נאלצה להתמודד עם
מותה של אמה.
במהלך
השחרור הועברה לברגן בלזן. זה סיפור נוסף שהיא חוזרת ומספרת, פעמים רבות, כחוויה
קשה שלטענתה גרמה לה לסבול עד היום ממיגרנות.היא מספרת על החוויה, שבאותם הימים של
השחרור, ניצולים רבים חיפשו את בני משפחתם ששרדו במלחמה. הם היו מגיעים עם רשימות
שמיות ומחפשים את קרוביהם. באחד הימים היא זוכרת שקראו בשם משפחתה, אולם היא לא הצליחה
לקום מהמיטה עקב כאב ראש חזק שתקף אותה, כי הבינה שעליה לבשר את בשורת מות אחותה
ואמה למחפש אותם. היא זוכרת עד היום את המבט של אביה כשיצאה לבד לראות מי המחפש
וגילתה שזה אביה, שכאב את האובדן של אשתו ובתו השנייה. הוא התמוטט כשגילה, שהן לא
שרדו.
אירועים לאחר המלחמה:
לפני
המלחמה, לסבתי היו שני אחים ושתי אחיות. מתוכם אחות שהייתה אתה ועם אמה במהלך
המלחמה. האחות נפטרה מטיפוס ואמה כפי שציינתילעיל נפטרה גם כן. כל שאר בני המשפחה,
שרדו.
ב1945
סבתי עלתה לארץ באונייה לחוף עתלית ומשם עברה לכפר נוער. אביה ששרד עלה לנתניה ואחריו
גם אחותה עם בעלה לאותה עיר.אביה נפטר בגיל 62 מדום לב. אח אחד נהרג במלחמת השחרור
ואח אחר נהרג בתאונת דרכים.
