דף לכבוד / לזכר

EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
בלה צוקער
1895-1942
יוצר הדף: בילי לניאדו קשר לדף:
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים

עומדת במרכז - בלה (ברטה) צוקער לבית שפיץ , ילידת שנת 1895, פולין, נרצחה בבלז'ץ כנראה באוקטובר 1942, סבתא שלי מצד אמי, הייתה סוחרת ובעלת חנות בקרקוב, אמא ל-4 ילדים, בתחילת המלחמה גורשה יחד עם משפחתה מקראקוב לעיירה סמוכה וישניץ ולאחר מכן לגטו בוכניה, משם גורשה ב1942 למחנה המוות בלז'ץ ונרצחה בגיל 47

עומדת בשורה השנייה מימין - דורה רובינשטיין, כנראה ילידת 1922, נולדה בקרקוב פולין, מתה באושוויץ בירקנאו כנראה התאבדה, היא הדודה שלי מצד אמא. הייתה מבוגרת מאמא בשנתיים , הייתה חברה בתנועת הנוער "עקיבא" בתקופת המלחמה הצטרפה למחתרת של קראקוב היתה קשרית ונתפסה על ידי הנאצים אחרי "ליל הציגאנריה", נשלחה לאושוויץ ושם קפצה על הגדר החשמלית ונהרגה כנראה בשנת 1943

עומד בשורה הראשונה משמאל: יענקוש (יעקב) צוקער, נולד כנראה ב-1920 נרצח כנראה ב-1944 במחנה עבודת כפייה ליהודים סקרז'יסקו קאמייננה. היה בנעוריו תלמיד ישיבה וחסיד בובוב, בזמן המלחמה גורש עם המשפחה לווישניץ וכנראה גם לבוכניה ולבסוף נשלח לסקארז'יסקו קאמיננה, שהיה ידוע כסניף של קונצרן האסאג. במחנה זה ייצרו מוקשים תת מימיים שלמילוים השתמשו בפיקרין שהעובדים הצהיבו והורעלו ממנו. הוא כנראה מת שם מהרעלה

קשרים
תמונת פרופיל
here go friends
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
חברי קהילה ילידי ויוצאי פולין
חברי קהילה קרקוב
חברי קהילה בלז'יצה
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text