דף לכבוד / לזכר

EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
אירנה גליקמן
1925-2007
יוצר הדף: ריאן ברונק קשר לדף: נכד/ה
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים
 לפני המלחמה משפחתה של סבתי כללה  7 אנשים שגרו בעיירת נופש בהרים מפורסמת מאוד שנקראת קריניצה שהיו מגיעים אליה אנשים מכל אירופה , העייריה הייתה מאוד מפורסמת.
סבתי למדה בבית ספר תיכון עד שהחלה המלחמה (כאשר הייתה  בגיל 14) והיו לה 4 אחים ואחיות


שהחלה המלחמה בשנת 1939 נפרדה סבתי משאר משפחתה והושארה במשמרת של משפחת איכרים בסביבת מגוריה ששמרו עליה.
בהמשך האיכרים פחדו שאם ייתפסו יענישו גם אותם ( הוצאה להורג) ולכן התבקשה לעזוב את הבית ובמשך מספר שבועות עברה ממקום למקום עד שהגיעה לעיר הבירה ורשה ונכנסה לגטו יחד עם כל היהודים.
מידי פעם היא הצליחה להתחמק מהגטו והתחזתה לפולניה ע"י מסמכים מזוייפים שהשיגה, ושהתהה בתקופות מסוימות בבתים של אנשים שהחביאו אותה , היא עברה ממשפחה למשפחה ובשלב מסויים אפילו קיבלה מסתור בכנסייה.
וכך היא עברה את המלחמה שחלק גדול ממנה היא התחזתה לפולנייה נוצרייה, וגם כן היא נראתה כמו פולנייה, היו עיניים כחולות וחזות של פולנייה.
כל המלחמה היא שהתהה בגטו ורשה ולבסוף ברחה משם.
סבתי נפרדה מהוריה ומשפחתה בגיל 14 כאשר הוריה מסרו אותה למשפחה נוצרית שתשמור עליה ותגן עליה.
מכל משפחתה שרד רק אח אחד שלאחר המלחמה היגר לארה"ב,  וכל השאר נספו בשואה.


לאחר המלחמה סבתי הועברה למחנה מעבר בגרמניה ומשם באונייה הגיעה ארצה בשנת 1946.
קשרים
תמונת פרופיל
here go friends
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text