דף לכבוד / לזכר

EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
רנה ווברמן
1940
יוצר הדף: שייה ווברמן קשר לדף: סבא/תא
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
סיפור חיים

עבודת הנצחה
ד"ר אוגוסט בראסאר קאפארט

מאת: שייה ווברמן י"א 9
בית ספר: אליאנס

ד"ר  בראסאר קאפארט הציל את חייו של סבי בזמן מלחמת העולם השנייה. העובדה שאני חי, זה כנראה בזכותו , לכן רציתי לכבד אותו ולכתוב אודות מעשיו בעבודה זו. אספר על ההיסטוריה של סבי ומשפחתו במהלך מלחמת העולם השנייה וכיצד ד"ר קאפארט נקשר בסיפור חייו של סבא.

שמחה  וזלטה  ווברמן , סבא וסבתא רבתא שלי חיו לפני מלחמת העולם השנייה עם בנם הבכור אמיל ( אח של סבא שלי ) שנולד בשנת 1940 בבריסל. בבלגיה חייהם היו מאוד מאושרים ומאוד פשוטים. 

בשנת 1942 התחילו לאסוף את יהודי בלגיה לשלוח אותם למחנות ריכוז או למחנות עבודה. שמחה לא רצה להיתפס על ידי הנאצים והחליט לחפש מקום מסתור. הוא חיפש משפחות מאוד נדיבות שיסכימו לקבל אותם.
בעיר תירלמונת, משפחת וולן קיבלו את משפחתו בביתם לתקופה של שנה, הם חיו שם שלושתם בשקט ובפחד . ביום 10 במרס 1943 הלשינו עליהם לנאצים. הנאצים באו ושלחו סבא רבא שמחה למחנה במלין. במחנה זה הייתה לאנשים אפשרות לקבל מכתבים וחבילות מקרוביהם. זלטה ניצלה זכות זו, ושלחה לבעלה מכתבים מבנם אמיל. לזלטה היה רעיון שהציל את חייו של סבא רבא שלי. היא הסתירה כלי עבודה בחבילה, בתקווה שאולי הכלם יאפשרו לו לברוח. באחד המכתבים שכתבה זלטה לבעלה היא כתבה לו על לידת הבן השני שלהם רנה, סבא שלי, שנולד ב - 31 במרץ, 1943.

זמן קצר לאחר 19 באפריל 1943  השיירה ה-20 נתפסה על ידי ההתנגדות. ההתנגדות הייתה קבוצת החיילים שנלחמה בנאצים. החיילים מקבוצת ההתנגדות ניסתה לעצור את הרכבת שהייתה בדרכה לאושוויץ. הם התחילו לשבור את הדלת של השיירה ה-20. בחלק הפנימי של השיירה היו אנשים עם כלים שניסו לפתוח את הדלת. הם ניסו לפרוץ את הדלת. לבסוף הדלת נפתחה ומשפחות שלמות הצליחו לצאת ולברוח. סבא רבא שלי היה בשיירה ה-20, הוא עזר לשבור את הדלת בעזרת הכלים שקיבל בחבילה מאשתו והצליח לברוח. הוא הגיע ללובנגול והסתתר ביער. למחרת הוא התחפש לעובד והלך לחפש את משפחתו. בזכות המכתבים של אשתו הוא ידע היכן היא מתחבאת והלך אליה. שם ראה לראשונה את
בנו השני, רנה.

לא היו להם אמצעים לטפל בתינוק בנסיבות שהיו אז והם התחילו לחפש משפחה אשר תהיה מוכנה לארח אותו. הם מצאו אישה שהסכימה להסתיר אותו ולטפל בו. הם מאוד שמחו שמצאו מקום עבור בנם. שמחה וזלטה המשיכו במסע ההישרדות שלהם. מספר חודשים לאחר מכן, הם ביקרו את בנם אצל אותה אישה. הם מצאו את רנה חולה מאוד, מלוכלך, לא החליפו לו את החיתול. הוא היה מאוד רזה מכיוון שקיבל מעט מאוד מזון . הם היו מאוד מפוחדים ממצבו ולקחו אותו משם מיד.

משפחת  בראסאר קאפארט שמעה את הסיפור של הילדים הקטנים. הם החליטו לקבל את סבא שלי. האב היה רופא ילדים. הוא טיפל והציל את סבא שהיה במצב גופני גרוע ביותר. הם חיו בוואברה. שמחה וזלטה שמחו מאוד לדעת שיש משפחה שמטפלת בבנם. משפחת  בראסאר קאפארט טיפלה בסבא שלי עד תום המלחמה. הם טיפלו בו כאילו היה בנם. רנה היה ממש חלק ממשפחתם. הם אפילו הטבילו אותו בכנסייה שלהם.

ד"ר אוגוסט בראסאר קאפארט היה רופא ילדים ידוע. הוא עזר לילדים רבים שחלו במהלך המלחמה ולא ביקש דבר בתמורה. הוא גם היה סופר.

כשהסתיימה המלחמה, כל המשפחה הקטנה הזאת התאחדה וגרה בדירת 4 חדרים בבריסל שבבלגיה. 

לאחר המלחמה סבא שלי  ביקר פעמים רבות אצל משפחת בראסר קאפּארת והלך לשחק עם הילדים שלהם שהיו כמו אחים שלו. הוא לעולם לא יוכל להודות מספיק לד"ר קאפארט על כל מה שעשה בשבילו.
זהו גיבור אמיתי.

קשרים
תמונת פרופיל
here go friends
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
חברי קהילה בריסל
חברי קהילה ילידי ויוצאי בלגיה
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text