EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
יואל ריפל
יוצר הדף: amir2020 כללי קשר לדף: לא להציג
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
סיפור חיים

נולד ב-1947 בטרגו ניאמץ, בחבל מולדובה, ברומניה – כונה בילדותו– ג'וני.

הוריו סלי קסנר וליאו ריפל נולדו בבוקובינה. אמו שרדה את מחנה טרנסניסטריה.

בגיל שנתים עברה המשפחה להתגורר בבוקרסט. בבוקרסט נולדה אחותו אילנה.

אביו, עבד ברומניה ככלכלן. דודיו – סדי גליק ומנו ריפל, היו מכוכבי תיאטרון האידי בבוקרסט ( TES ) ובשל כך יואל בילה  בתיאטרון דרך קבע.

בשנת 1961 יואל עלה ארצה יחד עם בני משפחתו והמשפחה שהתה תחילה במחנה עולים בקרית חיים, לאחר מכן בקריית ים ולבסוף בפתח תקווה - שם עבד האב כמפקח במס ההכנסה.

לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים, התגייס יואל לצה"ל - שם שירת כטנקיסט בחיל השריון. בשלב מסויים, עבר לחיל החינוך.

הוא בוגר הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב ומנהל מזה שנים רבות משרד מוערך לעריכת דין. הוא מרצה דרך קבע בנושאים משפטים ומופיע במדיה לעתים קרובות כמומחה בדיני משפחה.

בתקופת לימודיו באוניברסיטה שיחק כדורעף בליגה הראשונה, בקבוצת אליצור           תל-אביב.

בשנת 1975 נשא לאשה את אשתו – עו"ד שנית ריפל ולבני הזוג נולדו שלוש בנות.

יואל התפרסם  כתסריטאי, פזמונאי, ומחזאי.

יצירותיו בוצעו על ידי מיטב אומני ישראל.

הוא גם הופיע באופן קבוע בתוכניות טלוויזיה ורדיו.

יואל הוציא לאור  מספר ספרים בעברית ואחד מספריו תורגם  לשפה הרומנית.

יואל מתמקד פעמים רבות בכתביו בעדה הרומנית, שורשיה, הפולקלור שלה, מנהגיה, מאכליה ועוד.

המקאמה שלו, "אנחנו הרומנים", נצפתה על ידי עשרות אלפי צופים.

קשרים
תמונת פרופיל
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text