בפברואר 1940 נבחר בבוקרשט, ע“י בחירות דמוקרטיות וחופשיות של הציבור היהודי ברומניה, הרב הצעיר ד“ר אלכסנדר שפרן כ"רב הכולל של יהודי רומניה". הוא כתב את הספר "הקבלה" שתורגם ל-8 שפות ונחשב לספר המפורסם ביותר בתחום הקבלה בספרות הבינלאומית, וספרים רבים נוספים, בתחומי הגות, יהדות ופילוסופיה, והיה בעל אישיות יוצאת דופן, זכה לאהדה וכבוד רב. במדינה בה האווירה הכללית הייתה רוויה אנטישמיות, ובעיר בה התקיים ב-1887 התקיים הקונגרס האנטישמי הראשון, הרימה האנטישמיות האלימה והרצחנית את ראשה: בינואר 1941 הפרעות הגיעו לשיאן , כאשר פרץ במדינה המרד הלגיונרים. נהרסו ונשרפו בבוקרשט הרבה בתים של יהודים, בתי כנסת , נקרעו ספרי תורה, נהרגו יהודים, חלק מהם הובלו לבית המטבחיים של בוקרשט וניתלו שם עם הראש למטה ועל גופם שלט ”בשר כשר“. בשנות השואה ההרסניות, סבלו גם יהודי בוקרשט סבל רב, הושמדו יהודים, הובלו למחנות ריכוז לעבודות כפיה, הוחרם רכושם והופקרו לגמרי. על ואף הדאגות והסכנות המרובות ידעו יהודי בוקרשט לארגן,ולהפעיל גם בתקופה זו, בגלוי ובמחתרת, את חיי היהודים. הרב שפרן לצד אחרים, פעל רבות ו"חילץ רבבות מגיא צלמוות" -כפי שכתוב על מצבתו כאן בארץ ישראל. הוא קיים מפגשים חשובים (על פי עדות המלך עצמו) עם מלך רומניה ועם המלכה האם בתקופת השואה, בנושא גורל יהודי רומניה והצלתם. הוא פעל בכל הערוצים להצלת יהודים, על ידי תקשורת עם בכירים רומניים שונים ואף עם השליט דאז, אנטונסקו. גדעון האוזנר אמר עליו לימים: "שמו יישאר חרוט לעולם בדפי ההיסטוריה של התקופה, כלוחם בלא חת שנחלץ להציל את אחיו במצוקתם, פעילותו הנמרצת והנועזת והתפקיד שמילא בהצלת מחצית מיהדות רומניה ששרדה בדרך נס, ידועות לי היטב." עם תום מלחמת העולם השנייה השתלט על המדינה השלטון הקומוניסטי האכזרי שחיסל את החיים הנורמאליים הציבוריים והפרטים של היהודים. בעזרת ”היבסקציה“ הנקראת ”הועד הדמוקרטי היהודי“, התחילו רדיפות איומות נגד הציונים והבורגנים היהודים, ורבים היו הקורבנות שנפלו בגללם. למרות התעמולה האנטי-ציונית של הקומוניסטים היהודים והבלתי יהודים, ואולי דווקא בגלל תעמולה זו ובגלל הסבל הרב וחורבן היהדות, רבים מיהודי רומניה הצליחו לעלות ארצה. לחלק מהם לא ניתן לעלות עד היום . -
