עוזיה גליל
נולד בבוקרשט שברומניה, ב- 1925, קיבל בילדותו השכלה רחבה, כולל רכישת ידע בשפות אנגלית, צרפתית וגרמנית. עם הנהגת חוקי הגזע נגד היהודים בשנת 1940, נאלץ להפסיק את לימודיו בתיכון "ספירו הארט" שבבוקרשט. באווירה הקשה שנוצרה, בין היתר בעקבות הפוגרום בבוקרשט בינואר 1941, בעודו בן 16, בחר עוזיה, בהסכמת הוריו, לעלות לארץ ישראל. הוא עשה זאת על סיפון האונייה "דאצ'יה" בשנת 1941.
בשנת 1947 סיים את לימודיו בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, ועם קום מדינת ישראל גויס לחיל הים הישראלי, מטעמו נשלח בשנת 1952 ללימודי הנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטת פורדו בארצות הברית. לאחר מכן נותר שנה נוספת בארצות הברית ועבד ביחידת המחקר ופיתוח של TRW מוטורולה. בשנת 1954 שב לישראל, ומונה למנהל מחקר ופיתוח מערכות אלקטרוניות בחיל הים, תפקיד בו הוא שירת עד 1957.
בשנים 1957–1962 עמד בראש המחלקה לאלקטרוניקה בפקולטה לפיזיקה של הטכניון. במקביל, החל לפתח מעבדת פיתוח למוצרי אלקטרוניקה, אותה הוא ייסד כחברה פרטית בשם "אלרון" בשנת 1962 ואשר פעלה תחילה מתוך דירתו. במשך 37 שנים, כיהן גליל כראש החברה, כמנכ"ל וכיו"ר מועצת המנהלים. אלרון הייתה לקונצרן של חברות פרטיות וציבוריות בתחום המחשבים והאלקטרוניקה, ומחזור מכירותיה הגיע בשנותיו האחרונות בתפקיד ליותר ממיליארד דולר לשנה.
נוסף על תפקידיו באלרון היה גליל יו"ר דירקטוריון אלביט (משנת 1981), יו"ר דירקטוריון "צורן קורפ" וחבר דירקטוריון במספר חברות, בהן אלסינט ואורבוטק. פנה גם לפעילות ציבורית, וכיהן כיו"ר הקורטוריון הבינלאומי של הטכניון (1980–1990) וכסגן יו"ר המועצה המייעצת של בנק ישראל.
בשנת 1999 פרש מתפקידיו באלרון ובאלביט, והקים את חברת "Uzia Initiatives and Management Ltd". לטיפוח עסקים חדשים בתחום התקשורת הסלולרית, מסחר אלקטרוני ותקשורת מידע רפואי. הוא מכהן כנשיא וכמנכ"ל החברה, לצד המשך תפקידיו כחבר דירקטוריון במספר חברות, בהן פרטנר תקשורת.
גליל זכה על פועלו לקידום התעשייה בישראל בהוקרות שונות, בהן: פרס התעשייה מטעם התאחדות התעשיינים בישראל (1976), פרס יו"ר הכנסת לאיכות החיים (1986), תוארי דוקטור לשם כבוד מטעם הטכניון (1977), מכון ויצמן למדע (1991), המכון הפוליטכני של אוניברסיטת ניו יורק (1995) ואוניברסיטת בן-גוריון, פרס סלומון בובליק מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, עיטור כבוד מיוחד מטעם המכון הבינלאומי להנדסת חשמל ואלקטרוניקה (1984) ופרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה (1997).
