מנדי רוזנבלום נולד ב-1929 ביאשי, רומניה ומגיל חמש החל לנגן בכינור בגן הילדים. בשנת 1941 נרצחו אביו ובני משפחה אחרים ב"פוגרום יאשי" שבוצע נגד היהודים בעיר, הוא אימו ואחיו שרדו אך סבלו מאוד בשנות המלחמה, בהמשך עברה המשפחה לבוקרשט. הוא רכש חינוך מוסיקלי, מוריו היו בין השאר: מירצ'ה ברסאן, גארבט אבקיאן בהמשך למד גם ניצוח עם המנצח הידוע קונסטנטין סילבסטרי בקונסרבטוריון הלאומי (אקדמיה למוזיקה) של רומניה בבוקרשט. בתחום המוזיקה הקאמרית היה תלמידו של המלחין ממוצא יהודי מיכאי אנדריקו. בשנת 1957 השתלם בניצוח ובמוזיקה קאמרית גם באקדמיה למוזיקה על שם פרנץ ליסט בבודפשט, הונגריה. מגיל 16, בין 1945 ל-1953 ניגן בכינור (כקונצרטמייסטר) בתזמורת הרדיו הלאומי של רומניה תחת שרביטו של קונסטנטין בובסקו ובגיל 24, משנת 1953 עד 1958 היה למנצח הראשי של תזמורת זו. באותן השנים שינה את שם המשפחה ל"רודן", שם קצר יותר ובעל צליל רומני. בשנת 1958, לאחר הגשת הבקשה לעלייה לישראל פוטר מכל תפקידיו בתזמורת בבוקרשט ונאלץ להתגורר בעיר בקאו שם מצא עבודה עד לעלייתו ארצה.
בשנת 1960 עלה לישראל עם משפחתו וניצח על התזמורת הקאמרית רמת גן, ובהמשך היה מנצח ראשי של התזמורת הסימפונית ירושלים. משנת 1964 היה מנצח אורח של התזמורת הפילהרמונית הישראלית בפסטיבל ישראל ובפסטיבל רובינשטיין.
בהמשך ניצח והיה מנהל מוסיקלי של תזמורות מובילות בעולם: באוסלו נורווגיה, בבלגיה, הפילהרמונית של לונדון, התזמורת הסימפונית של וינה ועוד. כמו כן שימש פרופסור אורח ומנצח באוניברסיטאות שונות בעולם, בין היתר ברוצ'סטר שבניו יורק ובסולט לייק סיטי, יוטה. הוא המשיך גם בפעילות זהה בישראל בסינפונייטה הישראלית באר שבע, בתזמורת הפילהרמונית הישראלית, בתזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון. באופרה הישראלית ניצח על הפקות רבות. האופרה "קיסר אטלנטיס" מאת ויקטור אולמן ו"שבעת החטאים" מאת קורט וייל בניצוחו זכו להצלחה כבירה. כמו כן, כיהן כיו"ר הוועדה הציבורית של התזמורת הסימפונית אשדוד, כראש האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, כחבר המועצה לתרבות ולאמנות במשרד החינוך והתרבות וחבר המועצה להשכלה גבוהה בישראל. משנת 2004 היה פרופסור לניצוח בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב, הוא פיתח תוכניות הוראה בניצוח. תלמידיו הרבים השתלבו כנגנים וכמנצחים בתזמורות ברחבי העולם.
בשנת 2006 קיבל רודן את פרס ישראל למוזיקה. בנימוקים לפרס הכתירוהו השופטים "מבכירי המוזיקאים הישראלים ומן האמנים המובילים בתחום הביצוע המוזיקלי בארץ". הוא זכה בפרסים ובאותות רבים וחשובים נוספים בארץ ובעולם.
רודן נפטר ב-9 במאי 2009 בגיל 80.
ב-2012 החליטה האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים להנציחו ולקרוא לתזמורת הסימפונית של האקדמיה על שמו, הרחוב המוביל אל האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים קרוי על שמו.
לצפייה בתוכנית "אינטרמצו עם אריק: רודן בתזמורת" - המאסטרו מתארח בתוכנית ומספר איך זה לנצח על הנגנים הגדולים ביותר בעולם - https://bit.ly/2W8uJOK
באדיבות "כאן חינוכית".
לצפייה בתוכנית " אינטרמצו עם אריק - שרביט הקסמים" - התוכנית עוסקת בניצוח ובמנצחים בהשתתפות המאסטרו רודן - https://bit.ly/3479Hoh
הקטעים שנוגנו באולפן - בטהובן : התחלת ה"חמישית", והתחלת פרק ב' של ה"חמישית". באדיבות "כאן חינוכית"
לצפייה במנדי רודן מנצח על התזמורת הפילהרמונית הישראלית - https://bit.ly/3gJUOgU
מבצעים את הקונצרטו למנדולינה ותזמורת ברה מז’ור מאת ויאלדי
לצפייה בתזמורת הפילהרמונית הישראלית מציגה ארבע יצירות של צ'ייקובסקי בניצוחו של מנדי רודן - https://bit.ly/347ZXu6
היצירות: קפריצ'יו איטליין אופ' 54./ פרק א' מתוך "זכרונות ממקום יקר" לכינור ולתזמורת, אופ' 24./ אריית מכתב של טטיאנה מתוך האופרה "יבגני אונייגין", אופ' 42. / קטעים מן המערכה השלישית מהבלט "היפהפיה הנמה".
מגיל 16, בין 1945 ל-1953 ניגן בכינור (כקונצרטמייסטר) בתזמורת הרדיו הלאומי של רומניה תחת שרביטו של קונסטנטין בובסקו. כדי להתפרנס נתן בזמנו הפנוי גם שיעורים פרטיים במתמטיקה וניגן בכינור בהזדמנויות ובהרכבים שונים. בגיל 24, משנת 1953 עד 1958 היה למנצח הראשי של תזמורת זו.
ב-1953 התחתן עם אשתו יהודית ולזוג נולדו שני ילדים. באותן השנים שינה את שם המשפחה ל"רודן", שם קצר יותר ובעל צליל רומני, קליט יותר בסביבתו.
בשנת 1958, לאחר הגשת הבקשה לעלייה לישראל פוטר מכל תפקידיו בתזמורת בבוקרשט ונאלץ להתגורר בעיר בקאו שם מצא עבודה עד לעלייתו ארצה.
מנדי רודן ניצח על תזמורות מן הטובות בעולם, בין השאר התזמורת הפילהרמונית של לונדון והתזמורת הסימפונית של וינה. כמו כן שימש פרופסור אורח ומנצח באוניברסיטאות שונות בעולם, בין היתר בבית הספר איסטמן למוזיקה ברוצ'סטר שבניו יורק ובאוניברסיטת בריגהאם יאנג שבסולט לייק סיטי, יוטה.
בישראל עמד בראש האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, היה חבר המועצה לתרבות ולאמנות במשרד החינוך והתרבות וחבר המועצה להשכלה גבוהה בישראל. משנת 2004 היה פרופסור לניצוח בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 2006 קיבל רודן את פרס ישראל למוזיקה. בנימוקים לפרס הכתירוהו השופטים "מבכירי המוזיקאים הישראלים ומן האמנים המובילים בתחום הביצוע המוזיקלי בארץ".
מנדי רודן התגורר בירושלים. נפטר ב-9 במאי 2009 בגיל 80, לאחר מאבק של מספר חודשים במחלת הסרטן. הוא נטמן בבית העלמין בהר המנוחות. רודן הותיר אחריו את רעייתו, שני ילדים ונכדים.
לאחר מותו הספידו אותו אישים רבים. בקונצרט שהתקיים ביום מותו עמדו הקהל והתזמורת הפילהרמונית דקת דומיה. זובין מהטה והתזמורת הפילהרמונית הישראלית פרסמו הודעה לפיה הם משתתפים באבלה של משפחת רודן וקהיליית המוזיקה בישראל ומרכינים את ראשם "על מותו של מוזיקאי ענק, אדם מרגש, איש אשכולות, חבר וידיד ומנצח מחונן וייחודי".
ב-2012 החליטה האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים להנציח את מנדי רודן ולקרוא לתזמורת הסימפונית של האקדמיה על שמו[1].
הרחוב המוביל אל האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים קרוי על שמו.
מנדי רודן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מנדי רודן, באתר Discogs (באנגלית)
