דובי זלצר, מלחין, מנצח ומעבד, הוא מן הבולטים והפוריים ביצירת המוזיקה העברית. שיריו נטועים עמוק בהוויי הישראלי, מימיה הראשונים של להקת הנח"ל, שהוא היה בין מייסדיה ומובילי יצירתה, דרך שירי הטבע, הנוף, המלחמות והשלום, ועד ליצירות סימפוניות הנוגעות בשורשיה של התרבות היהודית. המוזיקה והשירים שהלחין למחזות זמר, להצגות ולסרטים תרמו תרומה של ממש לתרבות הזמר הישראלית, לקולנוע ולתיאטרון בישראל.
הוא נולד בשם ברנרד (בנו) זלצר בשנת 1932 בעיר יאשי שברומניה, ובהמשך עבר עם משפחתו לבירה בוקרשט. בגיל חמש החל ללמוד נגינה בפסנתר, ובגיל 11 כבר למד תאוריה וקומפוזיציה. כעבור שלוש שנים, בגיל 14 הלחין את המחזמר הראשון שלו שהועלה על במת "התיאטרון המקצועי לילדים" בבוקרשט. בתחילת 1948, העפיל לארץ ישראל עם אחיו, חיים, במסגרת עליית הנוער. אונייתם נתפסה על ידי הבריטים והמעפילים הועברו למחנות המעצר בקפריסין, שם הוא עיברת את שמו ל"דב". עם הקמת המדינה עלה ארצה וקיבל מלגה ללימודי מוזיקה בקונסרבטוריונים בחיפה ואחר כך בתל אביב. הוא נישא לזמרת גאולה גיל, המשיך ללמוד והשתלם בקומפוזיציה ובניצוח באוניברסיטת ניו יורק.
זלצר הלחין מאות שירים ובהם: "הורה היאחזות", "יא ירח" ושירי להקות צבאיות רבים, "רוזה", "לא נפסיק לשיר", "בית אבי", "דבר אלי בפרחים", "הכותל", "מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה", הלחין שירים למחזות ובהם "המגילה" של איציק מאנגר, לכעשרים מחזות זמר ובהם "קזבלן", "עוץ לי גוץ לי", "איי לייק מייק" וליותר מארבעים סרטים ישראליים ובהם ", "טוביה ושבע בנותיו", "מבצע יונתן", "אני ירושלמי" ועוד וכן לתוכניות וסדרות טלוויזיה. הוא שילב בלחניו מגוון סגנונות מוזיקליים, מבלדות ועד פופ.
כמו כן חיבר גם יצירות סימפוניות, ביניהן: "הפיוט והנבואה של התנ"ך", "בערוב ימים" (שנוגנה ב-2007 על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה).
בשנת 2007 זכה זלצר בפרס על מפעל חיים, השופטים נימקו את קבלת הפרס במילים הבאות:
זלצר הוא אחד היוצרים הפוריים והמגוונים ביותר בשדה הזמר הישראלי... הוא ידע לשקף את ההוויה המקומית של ארץ ישראל בלחנים מקוריים ובשירים המושרשים היטב בנוף חיינו. שיריו אהובים ומושרים בערבי שירה בציבור, זוכים לעיבודים חדשים והם מבוצעים על ידי זמרים שעוד לא נולדו כששירים אלה הוקלטו לראשונה וכיכבו במצעדי הפזמונים. זלצר הוא מגדולי המלודיסטים הפועלים בארץ ושיריו נושאים חותם ישראלי מובהק הקשור למקום והזמן בו הם נכתבו... זלצר תרם גם לשימור תרבות היידיש והלדינו, בזכות השירים הרבים בשפות אלה שהוא הלחין או עיבד לאורך השנים. "
