סיפורה של הדמות לפני המלחמה:
אסתר נולדה בשם אסתר פיקסלר.
באה לפריז מצ׳כוסלובקיה ב1930, בגיל 20 לבד בלי ההורים שלה. הייתה אמיצה ביותר.
עבדה בחנות בגדים וגם אצל משפחות עשירות הייתה מבשלת להם ומטפלת בילדים שלהם כמו אופר.
ב1940,בגיל 30, התחתנה עם לאון סימון.
אחרי שנה נולד להם ילד, ג׳ק סימון, סבא שלי.
כולם אמרו לה שהיא לא נורמלית שהיא הביאה ילד במלחמה, אבל בזכות הילד הזה יש לה 5 נכדים ו20 נינים, זה היה הנקמה שלה.
סיפורה של הדמות במהלך המלחמה:
הגרמנים לקחו אותה למחנה ״Rivesalts " ב-21/4/1942 עד 7/10/1942.
ואחר כך הם עברו למחנה דה גורס (״Camps de Gurs ") ב-26/4/1942 עד 21/9/1943.
בעלה של אסתר, לאון סימון נולד ב24/2/1913 ברומניה.
הגרמנים לקחו אותו למחנה ״Drancy " ומשמה לאושוויץ ב23/6/1943 ברכבת מספר 55 ומשמה לא חזר.
הם היו בצרפת בזמן המלחמה, בגיל 20 הייתה אסתר.
סיפורה של הדמות אחרי המלחמה:
ג׳ק היה בן 4, הם הבינו שלאון לא יחזור.
היו לה חיים מאוד קשים עם ג׳ק הקטן.
עשו לה שידוך עם אלמן שגם אישתו וגם שתי בנותיו נשפו בשואה, מאיר פוקואיק.
מאיר גידל את סבא שלי, ג׳ק עם אסתר וב-1970 הם עשו עליה לארץ ישראל.
אסתר הייתה מחביאה פרוסת לחם מתחת המגבת בסלסלה, כי היא זכרה כמה היה לה קשה לשרוד עם פרוסת לחם אחת ביום.
מי ששרד בשואה היה סבא שלי, ג׳ק וסבתא רבה שלי, אסתר.
13 בני משפחה נשפו, ההורים שלה, אחים ואחיות…
