EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
ברוך אלרון
1934-2006
יוצר הדף: לידיה אלרון קשר לדף: בן/בת זוג
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים

נולד כברבו רגנשטרייף בשנת 1934 בבוקרשט ובעת הברית, קיבל גם את שמו היהודי: ברוך.
עם השנים, כאשר קיבל אביו משרות בכירות, שונה שם המשפחה לתאודורסקו.
מצד אימו - ברוך הוא
צאצא של משפחת אבטליון שגורשה בשעתו מספרד.

כבר בגיל 4 החל לצייר מנופי ארץ ישראל בהתבסס על גלויות נוף שנשלחו למשפחה מישראל.

את הכיתות הראשונות למד בבית הספר היסודי הספרדי בבוקרשט.
בנערותו למד בבית הספר התיכון הנחשב, 'מתאי בסרב'.

סיים תואר שני באקדמיה לאמנות ע"ש 'ניקולאה גריגורסקו'.
בהיותו סטודנט ברומניה עסק גם באיור ספרים וגרפיקה לפרסום.

ב-1961 נשא לאישה את לידיה, עו"ד במקצועה - עמה עלה לישראל ב-1963. אז שינה את שם משפחתו ל:אלרון.
בארץ נולדו להם שני בנים: עודד ועמית.

בשנותיו הראשונות בארץ עבד כגרפיקאי, ולאחר מכן כקצין במחלקת ההדרכה במשטרת ישראל וכמורה לציור ולאמנות.

אלרון היה צייר ברוך כישרון בעל סגנון ייחודי אשר לא נהה אחרי אופנות מתחלפות, ודבק בסגנון ציורו השייך לזרם הריאליזם הפנטסטי, סימבוליסטי - אשר לו היה נאמן בכל שנות יצירתו.

מומחי אומנות אמרו עליו תמיד כי יכולתו הווירטואוזית של אלרון באה לידי ביטוי ביצירת סצנות מהותיות עכשוויות, הנוגעות לרוח הימים האלה, בעודו מתמקד בתכנים הלקוחים מהטבע ומהסביבה הקרובה, לרבות המוזיקה הטבע והנוף, הזמן המסמן את אותותיו על בן האנוש, וכן - תכנים מהמקרא

 

קשרים
תמונת פרופיל
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text