סיפור חייה של סבתי לפני המלחמה:
סבתי נולדה ברומניה בשנת 1939 בעיר יאסי בת לאמא- חנה לאה ואב- אורן זנבל ואחות צעירה לשני אחים ואחות- ראובן ,ברוך ואסתר. אביה של סבתי היה עובד הקמח של העיירה ואימה טיפלה בילדים בבית, המצב הכלכלי היה טוב והם חיו ברווחה. כאשר
פרצה המלחמה סבתי הייתה בת שנה ותשעה חודשים.
סיפור חייה של סבתי בזמן המלחמה:
כאשר הגרמנים הגיעו לעיר יאסי ברומניה הם אספו את כל הגברים היהודיים בעיירה, היו שניסו לברוח או להתחבא אך הם תפסו את כולם. את אביה של סבתי הגרמנים גם כן תפסו לאחר שהשכנים הגויים הלשינו על מקום הימצאותו, הגרמנים לקחו את כל הגברים מן העיירה לבית הקברות המקומי ושם ירו בכולם. אימה של סבתי נשארה בחיים לבדה עם ארבעת הילדים הקטנים והמצב הכלכלי הפך להיות גרוע מאוד, הם עברו לגור ביחד עם אחותה וילדיה שגם הם נשארו ללא אבא וחיו ביחד עשרה נפשות בבית אחד. המצב הכלכלי היה גרוע, היה מחסור קשה מאוד באוכל ותרופות, אימה של סבתי שראתה את המצב הקשה כל כך והקהילה כולה בעיר יאסי ניסו למצוא פתרונות לילדים בקהילה כדי שיישארו בחיים. האחים של סבתי נשלחו לתנועות נוער, הוברחו מהעיר שרדו את המלחמה ועלו לארץ במסגרת תנועות הנוער. סבתי שהייתה קטנה מידי נשארה עם אימה בעיר אך המצב נעשב מאוד קשה והקהילה החליטה לשלוח את כל הילדים הקטנים למקום ששם נגמרה המלחמה , שם יוכלו לחיות חיים טובים יותר. סבתי נשלחה להונגריה לעיר בשם מרגריטה, בהונגריה חולקו הילדים למשפחות מאמצות, סבתי אומצה על ידי זוג שאיבדו את ילדיהם במלחמה, הם אהבו אותה מאוד ורצו לאמץ אותה באופן רשמי אך אימה של סבתי הגיעה מרומניה אליהם כדי לאסוף אותה ולא הסכימה להשאיר אותה שם. סבתי הייתה בהונגריה בסך הכל במשך שנתיים ולאחר מכן חזרה לרומניה כאשר המלחמה הסתיימה.
סיפור חייה של סבתי אחרי המלחמה:
לאחר שהסתיימה המלחמה חזרו כל ילדי העיירה יאסי חזרה לבתיהם, גם סבתי חזרה לאימה שבינתיים נישאה לגבר אחר אותו הכירה במהלך המלחמה, הוא היה עגלון (מחלק חלב לכל התושבים באזור) והוא התפרנס בכבוד, וכך מצבם חזר להיות טוב. כשסבתי הייתה בת אחת עשר וחצי החליטו הוריה לעלות לארץ, בשנת 1951. העלייה הייתה בספינה והמסע היה קשה מאוד, הם עלו לארץ עם מעט מאוד רכוש(מזוודה אחת בלבד הייתה כל רכושם). כאשר סבתי הגיעה לארץ עם אימה ואביה החורג קיבל אותם בן הדוד של אימה של סבתי, הוא לקח אותם לביתו בעכו שם הם התגוררו עימו כמה חודשים עד שמצאו דירה קטנה משלהם. החיים בארץ לא היו קלים , לסבתי לא הייתה אפשרות ללכת ללמוד בבית הספר, היא יצאה לעבוד בגיל 12, היא עבדה בחיפה בתור תופרת וגרה אצל קרוב משפחה ואת הכסף שהרוויחה נתנה לאימה. כעבור כמה שנים עברה סבתי עם הוריה לתל אביב (אחותה התחתנה עם איש עמיד שקנה להם דירה בתל אביב) הם גרו בשכונת התקווה ולאחר מכן עברו לבת ים. בגיל 17 סבתי הכירה את סבי והם נישאו שנה לאחר מכן ונולדו להם שלושה ילדים. סבתי נפטרה ב- 22.12.2011 בגיל 72 והייתה סבתא אוהבת חמה ונהדרת.
