EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
דוד מרגולין
1940
יוצר הדף: יונתן מרגולין קשר לדף: נכד/ה
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
סיפור חיים

מקום המגורים במהלך המלחמה                     

כשהמלחמה פרצה משפחתו של סבי נאלצה לברוח מהעיר שלהם בוברויסק. שנכבשה ע"י הנאצים במהלך מבצע ברברוסה (הפלישה לברית המועצות). משפחתו של סבי ברחה מפני הנאצים ב 1941, בדרך הם עברו בכפרים ועיירות נידחות,בעזרת עגלות סוסים. עד שהגיעו לטשקנט שבמזרח (בירת אוזבקיסטן).


מקום הרצח ומועד הרצח

סבי הצליח להינצל בשואה אבל רוב היהודים מהעיר שלו בוברויסק נרצחו בידי הנאצים, במהלך הפתרון הסופי. ימים לאחר פלישת הגרמנים לברית המועצות(ב-22 ביוני 1941) הספיקו כמחצית מיהודי בוברויסק וגם פליטים פולנים רבים,להתפנות מזרחה מזרחה לתוך ברית-המועצות. הנאצים כבשו את בוברויסק ב1941 ורצחו כ- 20,000 מיהודי העיר,שנורו ונקברו בקברי המונים.


סיפורה של הדמות לפני המלחמה

שפרצה המלחמה סבי היה תינוק בן שמונה חודשים. 
  

סיפורה של הדמות במהלך המלחמה

סבי נולד בתחילת מלחמת העולם השניה ב-1940. אביו של סבי נחמיה מרגולין, גויס לצבא האדום עם פרוץ המלחמה ונהרג בה. כאשר הנאצים פלשו לרוסיה ב1941 והתקדמו לעיר של סבי בוברויסק. סבי ברח עם משפחתו לכיוון מזרחה לטשקנט (בירת אוזבקיסטן). בבריחה היו: אמו של סבי- חנה מרגולין שמתה מרעב במהלך הבריחה, שני האחים של סבי שהיו בני 7 ו-12, הדודה של סבי-דבורה ושלושת בניה (בני הדודים של סבי), וסבתו של סבי מצד אימו.

תחילה הם ברחו ברגל לכיוון סטלינגרד.במהלך הדרך הגרמנים הפציצו את שיירת הבורחים מהעיר בברויסק. רבים נהרגו והנותרים נאלצו להתחבא ביערות ולצעוד בלילות. לאחר ימים רבים משפחתו של סבי מצאה סוס ללא עגלה, והעמיסו עליו את ציודם הדל. ובתחילת סתיו 1941 הגיעו לסטלינגרד. הנשים והילדים קיבלו צריף באחד הקולחוזים(כינוי למשק שיתופי בברית המועצות) בפרברי העיר ושם בילו את החורף הקשה.

באביב 1942 החלו הנאצים להתקרב אל העיר סטלינגרד. כתוצאה מכך החליטו משפחתו של סבי לברוח לכיוון מזרח אל טשקנט (בירת אוזבקיסטן). המרחק היה של כמה מאות קילומטרים, וביחד עם עוד אלפי יהודים הם הצליחו לעלות על רכבת משא והגיעו לעיר טשקנט. התנאים היו איומים. אמו של סבי חנה מתה מרעב, ובאמצע הדרך האח הגדול של סבי שהיה אז בן ה-17 ,גסס ממחלת דלקת קרום המוח. לא היית ברירה אלא להוריד אותו באחת מתחנות הרכבת בדרך,משום שהיה פחד שידביק עוד אנשים. הסבתא הזקנה של סבי גם נפטרה בתלאות הדרך.

כשהמשפחה של סבי הגיעה לטשקנט כל האמהות כבר נפטרו בגלל החורף הקשה של שנת 1944. ולכן העבירו את סבי ואחיו שי (ששרד את המלחמה) ,ובן דודו אל בית יתומים יהודי שבו היה גם תלמוד תורה. במקרה באותו מקום חיפש בן דודו של אבא של סבי את ילדיו. והוא החליט לקחת את כל הילדים ששרדו מהמשפחה כולל סבי למוסקווה.

כשהתחיל להיות לא סדר במוסקווה המשפחה של סבי החליטה לעבור לפולין ומשם להונגריה ועד למחנה הפליטים פוקין שהיה בגרמניה ליד מינכן(בעבר המחנה היה מחנה ריכוז). אז הוא היה כבר בשליטת האמריקאים ששחררו אותו.

עם סיום המלחמה מהמשפחה של סבי שרדו רק הוא(היה בן 5) ואחיו הגדול ממנו שי(היה בן 12). ומהמשפחה המורחבת שברחה איתו, שרדו רק בן דודו חיים רוסק שנפל במלחמת ששת הימים על כיבוש ירושלים.


לאחר המלחמה

לאחר שסבי שהה שנה ותשעה חודשים במחנה בגרמניה פוקין. הוא עלה בשנת 1947 עם עליית הנוער לישראל, ממרסי בצרפת. כשהגיע היה במוסדות שונים בארץ כמו: ישיבה בבני ברק. לאחר מכאן עבר לעלומים בכפר סבא, ומשם עבר ללמוד בבית ספר תיכון בפתח תקווה עד גיוסו לצבא.

 






























































































קשרים
תמונת פרופיל
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text