עבודת הנצחה- הנצחת דמות
אני בחרתי להנציח את לין אדמונד. הכרתי את לין דרך חברה של סבי. לין
נולדה ב-23.5.1936 באמסטרדם, הולנד.
לין עבדה עד שנות ה-80 בכפר נוער בן שמן, היא הייתה מורה טיפולית בבית
ספר יסודי ואח"כ בחטיבה.
לין נולדה באמסטרדם, הייתה לה אחות אחת שקטנה ממנה בשנתיים. לין הייתה
צריכה לשמור על אחותה הרבה, אך זאת הייתה משימה מאוד קשה עבורה מכיוון שאחותה
הייתה ילדה מאוד שובבה- היא הייתה בועטת בחיילים גרמניים, והמון פעמיים עושה דברים
שיכלו לסכן את חייהן מאוד.
כשהייתה כבת שנתיים, היא ומשפחתה עברו ל-Aerdenhout,
הולנד. כשהייתה בת חמש, הגרמנים ריכזו את כל היהודים לאמסטרדם- לעיר הגדולה.
בהתחלה, לין ומשפחתה גרו אצל משפחה שלהם שגרו באמסטרדם ולאחר מכן, מצאו דירה משלהם
וגם סבתא של לין גרה איתם בה.
לין מספרת כי כששלחו אותה בפעם הראשונה, בגיל 6, לבית הספר, היא הייתה
צריכה ללכת עם הטלאי הצהוב והייתה אנטישמיות רבה בבית הספר מקרב התלמידים ואפילו
המורים שמיררו ליהודים את החיים ולכן היא הפסיקה ללכת לבית הספר.
לאחר זמן קצר, הגרמנים אספו את כל היהודים הזקנים, ובאו לקחת את סבתא
של לין מהבית, וסבתה הייתה מאוד דתייה. כשבאו לקחת את סבתה, היא הייתה באמצע
תפילה, והיא אמרה לגרמנים שיחכו שהיא תסיים להתפלל ורק אז הם יכולים לקחת אותה.
לין ומשפחתה חלו באדמת, ולכן אמא של לין תלתה בכל הבניין שלטים לא
להתקרב לדירה שלהם, כי זאת מחלה מדבקת. במקרה, באחד הימים שהם היו חולים מאוד, הגרמנים
באו לקחת את היהודים למחנות הריכוז. אמא של לין פתחה את הדלת לגרמנים וצעקה עליהם:
"אתם לא רואים שיש פה שלטים לא להתקרב?? מחלה מדבקת!!" וכך, לין ומשפחתה
ניצלו ולא לקחו אותם למחנות.
אביה של לין היה מקושר במחתרת. לכן, יום למחרת, באו אנשים מהמחתרת
לקחת את לין ואחותה לעיירה בצפון-מזרח הולנד להסתתר מהגרמנים. הן שהו שם למשך לילה
אחד בעליית גג אצל אופה, ולאחר מכן נסעו ברכבת חשמלית (דבר שהיה אסור ליהודים
לעשות), לכפר קטן הנקרא Hollandscheveld, ששם לין התחבאה אצל
רופא הכפר ואשתו, שהיו מאוד פעילים במחתרת, אשתו הכינה תעודות גרמניות לאנשים
יהודיים ואוכל. הכל היה טוב ללין, הייתה לה משפחה חדשה שאמצה אותה, שלושה אחים,
היא הלכה לבית ספר. ואז התעוררה בעיה, הייתה בכפר הקטן הזה, מישהי שהייתה עוזרת
בית של השכנים של לין באמסטרדם והיא זיהתה אותה, למרות שלין הכחישה. אביה של העוזרת
בית היה מסגיר יהודים לגרמנים ולכן זה היה מאוד מסוכן, אך לבסוף, היא לא הסגירה
אותה.
לין גרה אצל הרופאים במשך שנתיים וחצי- מ1943 עד ספטמבר 1945, היא
הפכה לבת משפחה שלהם לכל דבר, היא מאוד נקשרה אליהם ועד היום היא בקשר טוב איתם (עם שלושת האחים מהבית) ונוסעת לבקרם בהולנד פעם בשנה. יחד עם
זאת, לין הייתה כל בוקר נכנסת לשירותים בבית ואומרת לעצמה את שמה האמיתי, מאיפה
היא באה, מה שם הוריה האמיתיים ושם אחותה כדי שלא תשכח אף פעם מי היא באמת.
כשהמלחמה נגמרה, הייתה בת 9. בספטמבר 45, הוריה הביולוגיים התחילו לחפש אותה ואת
אחותה להחזיר אותן הביתה. הוריה הביולוגים נסעו באופניים עם צמיגי עץ ממערב הולנד
למזרח הולנד – להחזיר אותה הביתה. את לין ההורים מצאו יחסית בקלות. הרופא (האבא
המאמץ למלחמה) נסע עם הוריה באוטו לחפש גם את אחותה. לבסוף, הם מצאו גם אותה.
לין ומשפחתה חזרו לגור באמסטרדם כשנגמרה המלחמה, לין הלכה
לביה"ס, ובהתחלה היה לה מאוד קשה בגלל שעדיין הייתה אנטישמיות מקרב הילדים
בביה"ס שהוריהם אנטישמים מאוד ולאט לאט, בשניה האחרונות ללימודים היא כבר
יותר התאקלמה והסתדרה בביה"ס. כשסיימה את התיכון, לין עלתה לארץ ישראל לבד,
ושאר משפחתה נשארה בהולנד. למרות זאת, אביה היה מאוד ציוני, היה יושב ראש האיגוד
הציוני בהולנד. הוא ניסה לעלות לישראל הרבה, אך היו לו המון מכשולים בדרך בגלל
העבודה שלו וכל מיני סיבות אחרות.. לבסוף הם נשארו בהולנד כל המשפחה חוץ מלין.
תמונות
מימין-
הוריה של לין לאחר המלחמה. משמאל- הוריה של לין בחתונתם לפני המלחמה
מימין-
הוריה המאמצים של לין לפני המלחמה. משמאל- הוריה המאמצים לאחר המלחמה.
אביה של לין סבתה של לין
מימין: לין לפני המלחמה משמאל: לין לאחר המלחמה
הבובה של לין מילדותה, שלקחה איתה לכל מקום.
מימין- לין ואחי המלחמה בתום המלחמה
משמאל- לין והאחים במפגש.
אחי
המלחמה של לין כיום
לין ואמה המאמצת מהמלחמה, בביקור בישראל
