EN
print_r(https://admin.memorialine.com/data/2014/3/2014-3-6-18-54-23-625.jpg);
מיכאל ברקוביץ
1911-2009
יוצר הדף: אגי הלפרין קשר לדף: אבא
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים

.
 , אבי מיכאי ברקוביץ נולד בשנת 1911 בעירה קטנה בהונגריה  

.שתי מלחמות עולם עבר, את הראשונה כילד ואת השניה כגבר נשוי עם ילד בן שנה

ב 1943 גוייס עם רוב יהודי באיה מארה למחנה עבודה, אמי ובנם נשארו בגטו באיה מארה

ומשם נשלחו לאושוויץ עם כל בני משפחתם המורכבת שרובם לא שרדו את התופת  
  
בתום המלחמה, אבי שהתנדב "לצלב האדום הבינלאומי" חפש את אמי בכל אירופה במשך חודשים רבים 
  
תקופה בה גם הציל יהודים רבים והחזיר אותם למדינתם- יש תיעוד ביד ושם

 לאחר שמצא את אמי שהיתה במצב בריאותי קשה ביותר חזרו יחד לבאיה מארה, נולדו להם שלוש בנות

   .ב1963 לאחר המתנה ארוכה לעליה הגענו לנס ציונה, החלום להיות במדינת היהודים התגשם

.עם כל הקשיים הכלכליים והאין שפה בשנים הראשונות, אבא היה מאושר בישראל.
    
בשביל אבא, המשפחה היה דבר קדוש, כל חתונה ולידה היה חג ואושר גדול

אמא היתה האור שבחייו עד יומו האחרון דבר עליה באהבה רבה מאוד.

,אבי מיכאי היה אדם חכם, בעל חוש הומור ,אוטודידקט, שהתענין בהכל ,בחדשות, בספרות,

במוזיקה, בטכנלוגיה ובמיוחד באנשים סביבו

את אלבום המשפחה ואילן היוחסין של ארבעה דורות כתב לאחר מחקר של שנים וזאת לפני עידן האינטרנט 

  .בספרו השני כתב את זכרונותיו  ממלחמת העולם השניה

בארץ כתב מאמרים לעיתונות הרומנית וההונגרית
 
 אבא נפטר בשיבה טובה, בשנים האחרונות היה חולה אבל קבל את הטיפול הטוב ביותר ובני משפתו היו איתו כל הזמן.

כולנו, אמא , הבנות, החתנים, הנכדים והנינים זוכרים אותו בהמון אהבה.

קשרים
תמונת פרופיל
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text