עיסוק מקצוע : לפני המלחמה הייתה נערה, עבדה בגטו בכל מה שהזדמן לה, אחרי עלייתה לארץ עבדה כעקרת בית.
מקום המגורים במהלך המלחמה : עד אפריל שנת 44 גרה בגטו בחוסט,
מאפריל שנת 44, נלקחה למחנה
ריכוז והשמדה באושוויץ.
סיפור לפני המלחמה: כשהמלחמה התחילה הייתה בת 13, הבכורה מבין 3 בנות.
להורים של אסתר הייתה חנות כובעים .
אבא שלה נפטר בתחילת המלחמה ממחלה ואסתר התחילה לעזור לאמה בפרנסה.
אסתר מצאה משפחה מקומית (גויה) שקיבלה אותה לעבוד בתחנת הקמח, בניהול חשבונות.
בגטו בחוסט הייתה יחד עם אימא ושתי אחיותיה הקטנות.
האחות השנייה הייתה צעירה מאסתר בשנתיים והאחות הקטנה הייתה צעירה מאסתר
בחמש שנים. מיד עם הגעתן למחנה ריכוז והשמדה אושוויץ, הן הופרדו.יהודית (אמה של אסתר) ואחותה הקטנה ביותר, אגי, לא ידעו, אך היו בדרכן אל מותן.האם עוד הספיקה לבקש מאסתר שתשמור על אחותה האמצעית, אריקה והבטיחה שהיא תשמור על אגי. יהודית הסתובבה ומאז לא ראתה אותן שוב. אסתר ואריקה (האחות האמצעית) נלקחו לביתן הילדות, ועם הזמן, משלא ראו את אימן יהודית ואת אגי, הבינו שהן נרצחו על ידי הגרמנים. אריקה האחות הצעירה לא הפסיקה לבכות ואסתר ניסתה כל הזמן לחזק ולעודד אותה. אסתר ואריקה עבדו במהלך המלחמה בחברת סימנס בתפירה – תפרו את השקים לפצצות של הגרמנים. כל לילה, בארבע לפנות בוקר היו מעמידים אותן מחוץ לביתן וד"ר מנגלה היה ממיין אותן לשני טורים. טור אחד היה נשלח למוות וטור שני היה נשלח חזרה לביתן. היו מושיבים אותן על ספסלים שמחממים את הגוף כדי שיאדים ו"הקאפות" במחנה היו בודקות אם יש להן פצעים על העור. אלה שהתגלו פצעים על העור, נשלחו לתאי הגזים. באחד המיונים בלילה , ד"ר מנגלה שלח את אריקה לטור שאמור היה להישלח לתאי הגזים. אז אסתר הבינה שזה הטור שנשלח לתאי הגזים והיא הלכה בעקבותיה. גם חברה של אריקה נשלחה אל הטור הזה. אסתר התחילה להתרחק מהטור – הלכה לאחור, נתנה יד לאריקה אחותה ולחברה והן התחילו לרוץ לכיוון הביתן שלהם. בדרך הן ראו קבוצת נשים עומדות. הן התחילו להטמע ביניהן כדי שלא יראו אותן. "הקאפות" התחילו לחפש אחריהן אך לא מצאו אותן. וכך הצליחה אסתר להינצל, להציל את חייה של אריקה ושל חברתה .אסתר ואריקה שרדו את המלחמה. לעומת אמא שלהן ואחותן הצעירה אגי שנרצחו בתאי הגזים. האמריקאים שחררו אותן. עם תום המלחמה הן חלו בשחפת ונשלחו לביה"ח למוסד מיוחד כדי להחלים. שם היו במשך שנה לשיקום והחלמה .הן עלו לישראל עם אוניית אקסודוס. כשהאוניה הגיעה ארצה הבריטים סירבו לאפשר להן להגיע לארץ ולכן האוניה הוחזרה לגרמניה. הן עשו מאמצים נוספים ועלו לארץ בשנת 48. בשנת 50 הכירה את מנחם (בעלה) צ'ובדי, אבא של מנחם הכיר ביניהם. בשנת 54 נולד בנם הבכור – רוני (אהרון יהושע) ובשנת 58 נולדה ביתם השנייה – יהודית ציפורה (אימא של הנכדה שעוזרת לי בעבודה) שקרויה על שם סבתא שלה (אימא של אסתר) ואחותה הצעירה של אסתר (יהודית ציפורה). הם גרו במזור עד שנת 58 ואז עברו לפתח תקווה. כיום אסתר בת 89 , היא מתגוררת בפתח תקווה עם מטפלת צמודה אשר מסייעת לה.
