דף לכבוד / לזכר

EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
פרנקה הלנה גולד ברטוניק
1916-2016
יוצר הדף: נועה שטיינר קשר לדף: נינ/ה
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים

שם מלא: פרנצ'יסקה (פרנקה) הלנה גולד ברטוניק. (נולדה בתור פרנצ'יסקה אפטר)
קירבה: סבתא רבתא
תאריך לידה: 4.6.1916
תאריך פטירה: 15.1.2015
מקום הלידה: פולין, קרקוב
עיסוק: מנהלת חשבונות
מקום המגורים במהלך המלחמה: פולין, קרקוב
סיפורה של סבתא רבתא שלי:
סבתי נולדה למשפחה שבה האם (גוסטבה – גיטל בדר) הייתה יהודיה דתיה אך אביה (נתן אפטר) לא היה דתי, הם היו שישה ילדים: הגדולה צילה – אילונה נולדה ב1908 שרדה את המלחמה ונפטרה ב – 1993, מקסימיליאן נולד ב -1909 ונפטר בגלל מחלה בגיל 13 בשנת 1922, סברין – שלמה (סטפק) נולדב ב1911 ונספה בשואה בשנת 1940, סבתא רבתא שלי פרנקה הלנה נולדה
ב – 1916 שרדה את המלחמה ונפטרה בשנת 2015, הייתה עוד אחות שנפטרה שהייתה קטנה, גם כן ממחלה ועוד אח שהדרדר לפשע וחי ברחוב הוא היה מבין הראשונים שהנאצים שלחו למחנה והוא גם כן נספה בשואה. אמה של סבתי נפטרה כשסבתי הייתה רק בת 13. סבתי הייתה עוברת בדרך חזרה מבית הספר בבית הקברות כדי "לדבר" עם אמה. היא הכירה את סבא רבא (דוד – רישרד גולד – ברטוניק) שלי שנה לפני תחילת המלחמה והם נישאו בתאריך 12/11/1939 לא הרבה אחרי תחילת המלחמה. הם התחתנו בעיר יבורוב ליד העיר לבוב במזרח פולין (אחרי המלחמה העיר עברה לשלטון אוקראינה). הם התחתנו שם כי כל הנוער ברח בתחילת המלחמה ממערב פולין למזרח פולין. אחרי החתונה חזרו לקרקוב ובמשך השנה הראשונה של המלחמה נשארו לגור שם. סבא רבא שלי רצה לבדוק איך זה לעבור לצד הרוסי והוא הלך יחד עם אחיה של סבתי סטפק. בעקבות ההסכם בין ברית המועצות לגרמניה הרוסים תפסו את סבא רבא שלי ושלחו אותו למחנה עבודה אבל הגרמנים תפסו את אחיה של סבתי והוא נשלח למחנה השמדה. סבתי נשארה בכל זמן המלחמה בקרקוב היא חיה על זהות של אישה אחרת בשם הלנה ברטוניק. משפחת ברטוניק היו ידידים של אבא של סבא רבא שלי (אביגדור – ויקטור גולד), אותה המשפחה שהתה בזמן המלחמה בצרפת ולכן הוציאו לסבתא רבתא שלי ולסבא רבא שלי תעודות על שמם. לפרנסתה של סבתא שלי היא זייפה תעודות ליהודים אחרים, יא נתפסה בשנת 1943 מכיוון שיהודי הלשין עליה. היא נכלאה על ידי הגסטאפו לשנה אבל בגלל התעודות המזויפות שלה היא נכלאה כארית והגסטאפו לא ידע שהיא יהודיה. סבתא רבתא שלי שימשה כדוברת התא ונציגתו. בסופו של דבר שוחררה על ידי כופר ששולם על ידי חבריה הפולנים. במשך כל המלחמה חברים פולנים עזרו לה להסתתר, את חלקם הכירה לפני המלחמה וחלקם היו חברים של אבא של סבא רבא שלי, ובעצם כך סבתא רבתא שלי שרדה את המלחמה.
אם סיום המלחמה סבא רבא שלי ששוחרר מהמחנה עבודה ברוסיה חזר לקרקוב וחיפש אחר סבתא רבתא שלי והוא מצא אותה בדירה של אחותה הגדולה. אביה של סבתא רבתא שלי (נתן אפטר) נעצר ושוטר אוקראיני הרג אותו. בסוף המלחמה מי שנותר מהמשפחה היו 9 אנשים.
אחרי המלחמה בשנת 1947 נולדה סבתי ובשנת 1950 הם עלו לארץ וגרו בגבעתיים. סבא רבא שלי התחיל לעבוד בארץ כמהנדס בחברת "מקורות" סבתא רבתא שלי לא עבדה עד שסבתי התגייסה ואז החלה לעבוד בתור מנהלת חשבונות. בשנת 1960 הם עברו מגבעתיים לרמת אביב. בשנת 1972 נשלחו מעבודתו של סבא רבא שלי לניגריה וחזרו כעבור שנתיים. מ – 1974 עד 2008 הם חיו בדירתם ברמת אביב. ב – 18.1.08 נפטר סבא רבא שלי בגיל 96. שבע שנים אחרי ב – 15.1.15 סבתא רבתא שלי נפטרה בגיל 99.


קשרים
תמונת פרופיל
here go friends
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
חברי קהילה קרקוב
חברי קהילה ילידי ויוצאי פולין
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text