יעקב אֵבֶּל
יעקב אֵבֶּל- בנם של אנה לבית דרבפלייש ויהודה יצחק אבל, סוחר, רווק. התגורר בלבוב והושמד במחנה MAJDANEK. פרטים אלה מופיעים בדף עד ביד ושם שמילא אחיו בנימין אבל.
מידע מתעודת השבוי
בשנת 2009 מצאנו במרשתת באחד הארכיונים תעודת שבוי על שם יעקב אבל-דרבפלייש.
מתעודת השבוי נודעו לנו הפרטים האלה על יעקב אבל.
יעקב אבל דרבפלייש נולד 14.4.1914 י"ח ניסן תרע"ד בעיירה בילקה קרולבסקה.
יעקב שירת בצבא הפולני.
היה תותחן ביחידה ART 5 ונשבה בידי הגרמנים בתאריך 7.9.1939.
היה במחנה שבויים באזור לובלין KUTNO ובמחנה ALTERNGABOW במחוז צבאי של HANOVER.
הוא הועבר, כיהודי (כך בתעודת השבוי) ללובלין LUBLIN ב- 9.12.1940.
מקורות מידע אחרים
מקור מידע ראשון:
במאמר "גורל השבויים היהודים במערכה", פרק מתוך מחקר על יהודי פולין בצבאות הסדירים בימי מלחמת העולם השנייה מאת: שמואל קרקובסקי מופיעים הפרטים הבאים:
על המצב במחנה מעבר שהוקם בבנין בית ספר בקרושנייביצה Krosniewice
שבנפת Kutno .
השבויים הפולנים לקחו מהשבויים הפולנים היהודים חפצים שונים כדי לקבל מזון מהאוכלוסייה האזרחית. השבויים היהודים נשארו ללא נעליים מעילים ואפילו מדים וישנו על הרצפה על שכבה דקה של קש אפילו ללא שמיכת חייל.
מנקודת הריכוז ומחנות המעבר הועברו החוגרים למחנות שבויים שנקראו סטאלאג קיצור
מ- Mannschaftsstammlager. המחנות היו בגרמניה לשם הועברו השבויים.
יעקב אבל-דרבפלייש היה במחנה אלטנגראבוב שבשטח צבאי של הנובר.
במחנה השבויים השלטון היה בידי המפקד Lager-Kommandant, קצין הוורמאכט על פי רוב בדרגת אוברשט (אלוף משנה).
למפקד היה מטה גדול למדי, ובו מילא תפקיד מיוחד קצין המודיעין (Abwehroffizire).
על השמירה במחנות הופקדו יחידות סדירות של הוורמאכט, שהיו מאורגנות בגדודי קלעים ארציים Landesschutzenbatallion.
על השבויים שהופנו לעבודה מחוץ למחנה שמרו, מלבד חיילי הוורמאכט, גם כוחות-עזר
Hilfs-Wachmannschuften, שגויסו מן העתודה האזרחית.
שבויים אלה היו מאורגנים בפלוגות עבודה Arbeitskommandos בפיקוח מפקדת המחנה.
במחנה עצמו הועסק רק חלק מפלוגות אלה.
בכל המחנות האלה נעשתה הפרדה .
מבחינת תנאי איכסון והתזונה, הטרור והעבודה הקשה היו חיי השבויים היהודיים דומים לחיי האסירים במחנות הריכוז הגרמניים.
המגורים
ברובם הגדול עברו השבויים היהודים את חורף 1939-1940 באוהלים בלתי מחוממים בתנאי צפיפות גדולה וללא סידורים סניטאריים כלשהם.
באלטנגראבוב ישנו השבויים על אדמת האוהל אפילו בימים של כפור גדול.
מזון
תזונת היהודיים היתה גרועה הרבה יותר משל שאר השבויים.
במחנה אלטנגאבוב קבלו היהודים
פינקוס זיסקינד מעיד על תנאים קשים מאוד של שבויים יהודיים שהופנו ממחנה אלטנגראבוב לעבודה בבית החרושת לסוכר באזור ברלין. הם הוכו בלי הרף בזמן העבודה. כעבור זמן הועברו לדסאו Dessau ושם עבדו בבניית רשת המים שתים עשרה שעות ליממה בתנאים קשים.
קושי רציני במצב השבויים היהודיים נעוץ היה בכך שלא הייתה להם הזכות למלא תפקידים במחנה, מלבד זה של מפקד השבויים היהודיים.כל התפקידים האחרים ניתנו לעתם תכופות לאנטישמים מובהקים, שניצלו כל הזדמנות כדי להתעלל ביהודים.
שחרור שבויים משטחי הכיבוש הגרמני
בסוף שנת 1939 החל שחרור השבויים היהודיים, תושבי השטחים הכבושים. משלוח השבויים נערך בתנאים איומים. בדרך כלל לא צוידו במזון יבש ובתחנות היו מקבלים אוכל אחרי 2-3 ימי נסיעה ובמנות קטנות יותר מאשר במחנות. לרוב מנה אחת חמה ביום (מרק סלק בלי בשר ושומן).
השבויים הוסעו בקרונות משא לא מחוממים בטמפרטורה נמוכה מ-20 צלזיוס.
שחרור השבויים ארך חודשים ורבים מהם שוחררו רק במרס 1940.
בתעודת השבוי של יעקב אבל-דרבפלייש רשום כי הועבר ללובלין בשנת 1940.
הריכוז העיקרי של שבויים משוחררים היה בוורשה ובכמה מקומות בערי השדה הגדולות.
במשוחררים טפלו האוכלוסייה היהודית והיודנראטים ועזרה נכרת הושיט הג'וינט.
אחרי קבלת העזרה מצד היודנראט או הג'וינט חזרו השבויים המשוחררים למשפחותיהם לגיטאות ולא נמלטו מהגורל שפקד את האוכלוסייה היהודית בפולין הכבושה.
מקור מידע שני:
הספר
JEWISH MILITARY CASUALATIEA IN THE POLISH ARMIES IN WORLD WAR II
(גם בפולנית) מאת BENJAMIN MEIRTCHAK
בחלק השלישי בספר נמצאת רשימה של שבויי מלחמה יהודים שנרצחו בידי הגרמנים במחוז לובלין בשנים 1939-1943 .
בעמוד 31 בשמות המתחילים באות E רשום:
Ebel-Derbfleisch Jakub; b. 1914 Bilka Krolewska; gunner; 5 art. Reg; 7.9.1939 Kutno
בדברי ההקדמה של הסופר לחלק זה הוא מסביר את הפרטים המצויינים
שם משפחה ושם פרטי Ebel-Derbfleish Jakub
תאריך לידה: 1914
דרגה צבאית ויחידה: תותחן art. 5
תאריך נפילה בשבי: 7.9.1939
מחנה השבויים: KUTNO
בעמוד 151 ישנה רשימה של שמות המחנות בהם נכלאו שבויי המלחמה
המחנה שמצויין בתעודת השבוי של יעקב אבל דרבפלייש הוא
Alterngrabow במחוז הצבאי של Hanover
בהקדמה לספר מתאר הסופר את מצבו של הצבא הפולני מיום האחד בספטבר 1939 – היום בו פרצה מלחמת העולם השנייה ומצבם של החיילים היהודים שנשבו בידי הצבא הגרמני.
60,000 שבויי מלחמה יהודיים היו יחד עם חבריהם הלא יהודיים במחנות מעבר סמוך לערים:
Radom, Zyrardow, Siedlce, Krosniewice, Kutno ואחרים.
כאשר הופרדו שבויי המלחמה היהודים מהשבויים האחרים הם קיבלו יחס לא אנושי. יש הוכחות שרצחו שבויי מלחמה יהודים במחנות המעבר. הם חיו בתנאי חיים רצחניים: עבודת פרך, הרעבה וצריפים לא מחוממים בחורף קשה של 1939-1940.זאת בנוסף להתעללויות והשפלות יום יומיות. רבים מהם מתו או נהרגו.
ישנם סמוכים שכמעט 25,000 שבויי מלחמה יהודים נרצחו או מתו עד אביב 1940.
לפי עדויות של היודנרט של לובלין הגיעו 3,224 שבויים לאזור לובלין מאמצע פברואר עד אמצע מאי 1940.
יחידות האס. אס הקימו מחנה עבודה ב- 7Lipowwa Street בלובלין.
ידוע ששבויים נכלאו גם במחנה Majdanek ואחרים נרצחו במחנה עבודה ב- Belzec .
מתוך 60.000 שבויי המלחמה בשבי הגרמני מעטים שרדו.
סיכום:
יעקב אבל-דרבפלייש נולד בשנת 1914 שלושה חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה.
יעקב אבל-דרבפלייש נשבה על ידי הגרמנים ב-07.09.1939 והוא בן 23.
תעודת השבוי חשפה את פניו של יעקב אבל-דרבפלייש וטביעת אצבע שלו.
יעקב אינו רק שם. השם ,יעקב אבל-דרבפלייש, קיבל תווי פנים ומה רב הדמיון בינו ובין אחיו, אבי, בנימין אבל.
ה-14.04 י"ח ניסן הוא יום הולדתו של דודי, יעקב אבל-דרבפלייש.
מאז בחודש ניסן – אפריל יש סימון כמו בשאר חודשי השנה בהם אנו מציינים את ימי ההולדת של בני המשפחה.
יעקב אבל-דרבפלייש הוסיף לנו תאריך מהבהב בלוח השנה - התעוררות חיים.
