דף לכבוד / לזכר

EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
דוב פורמנוסקי
1880-1963
יוצר הדף: עידו אברמוביץ קשר לדף: קרוב משפחה
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים

 שם דמות המונצחת: מהמשפחה של סבתא לובה: סבא- דוב פורמנוסקי,דודות-דבורה פורמנוסקי ומיכל אזרה  שרה מנדל(אמא של סבתא לובה,אבא לא היה בזמן שהתחילה המלחמה)

תאריך לידה: סבא:  1880 דודות: דבורה 1914 מיכל 1916 שרה   15 ביוני1912

תאריך פטירה: סבא 1963 דודות:  1969דבורה מיכל 1953 הורה: שרה 2002 1 5

מדינה: ליטא ליד קובנו

עיסוק: סוחרים ופקידים

מקום מגורים במהלך המלחמה: בכפר בהרי אורל ברפובליקה טטרים ברוסיה ליד עיר קאזן.

סיפורה של הדמות לפני המלחמה: הם גרו ליד העיר קובנו בליטא,הם עבדו ולמדו והם גרו כולם ביחד בבית של סבא וסבתא  והדודות התחתנו ולשרה נולדה בת בשם לובה( שהיא סבתא שלי) ולמיכל נולדה בת בשם סוניה ודודה דבורה לא הייתה נשואה.אבא של סבתא לובה נסע לדרום אפריקה כי כל המשפחה תכננו לעבור לשם בגלל המצב הקשה בליטא(זמן קצר לפני המלחמה) ואז סבתא לובה נולדה וכתוצאה מכך(היא הייתה צעירה מדי מכדי ללכת לאפריקה) וגם בגלל התחלת ההתקפה על ליטא והפלישה לרוסיה המשפחה שהייתה בליטא לא יכלה לצאת ואבא של סבתא לובה לא יכל לחזור בגלל המלחמה. ההפצצה של הגרמנים החלו שלובה הייתה בת 3 וסבתא רבה(ברינה) שבוע לפני התחלת המלחמה. ההפצצות התחילו ב22 ביוני 1941.

סיפורה במהלך המלחמה: ההפצות של הגרמנים החלו ב22 ביוני י1941 במפתיע,היטלר פלש לרוסיה והתחיל להפציץ וכל המשפחה שלנו לקחו את כל מה שיכלו והתחילו לרוץ לגבול הרוסי ואיכשהו הצליחו לעלות על רכבת מסע עם ילדים בידיהם(לובה וסוניה) והמטוסים הפציצו את האזור ולכן הרכבת הייתה פעם לפעם נעצרת והמשפחה ביחד עם עוד הרבה אנשים יהודים אחרים שגם ברחו רצו ליערות בכל פעם כזאת והתחבאו. מה שסבתא לובה יודעת מסיפורים שהם היו משכיבים את סבתא לובה וסוניה בין העצים ואחרי זה הייתה אמא של סבתא שוכבת עליה ואמא של הבת דודה(סוניה) שכבה עליה ובעצם זה היה כך שכולם שכבו והגנו על כולם וסבא של סבתא היה הכי מבוגר לכן היה הכי למעלה כך שאם נופלת במקרה פצצה שיפגע בו ראשון(החלטה משותפת של המשפחה, מהמבוגר  להכי צעיר). אחרי שהמטוסים היו עוברים,הם היו חוזרים לרכבת מסע וממשכים הלאה. לא היה הרבה אוכל ברכבת והצוות של הרכבת נתן רק מים רותחים. ככה הם נסעו ונסעו עד שהגיעו להרי אורל ושם האנשים באזור עזרו ליהודים  ופיזרו את האנשים לכל מיני כפרים באזור וביקשו מכל בעל בית ל שמור חדר לכל משפחה בביתו ו בנוסף חילקו קצת מזון(לחם,תפו"א וכו'). לא היה הרבה אוכל בכפרים וזה לא היה מספיק לסבתא של סבתא ולאמא של סבתא כך שסבתא כמעט ולא אכלה ובמקום זה דאגה לתת את האוכל שלה לסבתא שלי ולאחר מכן היא איבדה את שינייה ומצבה הדרדר וכרופאה עברה במקום בדקה ואמרה למשפחה שהיא חייבת לאכול כי אם לא היא תהיה בסכנת חיים. סבתא לובה התחילה ללכת לגן באזור וסבתא של סבתא והדודות מצאו עבודה וככה הם חיו 5 שנים עד שהמלחמה נגמרה ב1945.

מה אירע לה אחרי המלחמה: לאחר המלחמה  הם נסעו בחזרה לליטא. שם סבתא לובה למדה וסיימה תיכון. בשנת 1959 הייתה אפשרות לנסוע לפולין לתושבים בעלי אזרחות פולנית( זמן קצר לפני כן סבתא לובה התחתנה חתונה פיקטיבית כדי להשיג אזרחות פולנית,המשפחה שילמה לאיש מסוים כסף כדי שיסכים לשתף פעולה) וככה סבתא לובה ואמא של סבתא וסוניה נסעו לפולין(אמא של סוניה נפטרה לפני כן בגלל מחלה ואמא של סבתא אימצה אותה) באפריל ב1959 ושנה לאחר מכן ב1960 הם קיבלו אישור לנסוע לישראל(הדודה דבורה נשארה בליטא עם סבא כי היא לא קיבלה אישור נסיעה לישראל) ואז אבא של סבתא לובה הגיע לישראל ואז סבתא לובה פגשה אותו לראשונה בחייה בגיל 21. אבא של סבתא לובה רצה שהמשפחה תיסע לדרום אפריקה אבל בסוף אחרי דיונים והירהורים הם החליטו שסבתא לובה וסוניה ישארו בארץ וילמדו באונברסיטה בירושלים ואמא ואבא של סבתא לובה הלכו לאפריקה.דודה דבורה וסבא של סבתא הגיעו לארץ ב1963.בזמן הלימודים סבתא לובה הכירה את סבא אלי והם התחתנו.

                   

קשרים
תמונת פרופיל
here go friends
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
חברי קהילה ליטא
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text