EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
יצחק פורימוביץ
1926-2003
יוצר הדף: קארין אגם קשר לדף: קרוב משפחה
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים

מקום הלידה: מדינה ועיר: צ'כיה/אפצ'ה (כיום שייך לאוקרינה לעיר קוראים וגיצ'ה).

עיסוק / מקצוע: חסר עיסוק בשל היותו נער בן 16.

מקום המגורים במהלך המלחמה: צ'כיה, הונגריה/בודפשט.

לפני המלחמה
יצחק היה תלמיד בבית ספר, אביו- יהושוע היה סוחר בקורות עצים המעביר קורות בנהר ומוכר אותם. המשפחה חיה ברווחה, בני המעמד הבינוני. יצחק היה בן בין 6 בנים כאשר הבן הקטן היה בן שנה ויצחק הבן הבכור היה בן 16. היה להם בית נוסף ביער. הם חיו בעיירה עם קהילה גדולה של יהודים.

במהלך המלחמה- עם פרוץ המלחמה לאור העובדה שלאבא היו קשרים, השכן הגוי סיפר למשפחה שהגרמנים אמורים להגיע ולקחת את היהודים למחנות. כשהם שמעו את הבשורה, הם עברו לבית ביער ביחד עם המשפחה שגרה לידם. בזמן הזה הבן הקטן היה בן שנה. כדי לשרוד, הגוי היה מביא להם מזון ליער. הם לא סמכו על הגוי ולכן האבא של יצחק, העביר את המשפחה ושכניהם, למערה שהכיר ביער.

יום אחד השכן שגר איתם במערה, יצא להתפלל ואז ראה אותו גוי אוקראיני. הגוי גילה לגרמנים את מקום הימצאם. לאבא היה כסף מוחבא בבית ולכן הוא הציע שהוא ימלט ויביא את הכסף מהבית כדי לשחד את הגרמנים, כך שישחררו את המשפחה. בפועל האבא לא פגש את המשפחה יותר, מרגע היפרדותם ועד לסוף המלחמה. האבא הצטרף לפרטיזנים ומשפחתו לא ידעה עד סוף המלחמה מה עלה בגורלו. יצחק, ארבעת אחיו והשכנים נלקחו למחנה ריכוז. האימא נשלחה עם התינוק לאושוויץ ושם היא נרצחה.

יום אחד המחנה הופצץ והחומה נהרסה. יצחק עלה על הרכבת שהייתה בסביבה לבדו והרכבת הובילה אותו לעיר בודפשט. שם הוא פגש אנשים שאמרו לו שיש בגטו בבודפשט בית יתומים אליו יוכל להביא את האחים שלו. הוא נסע והביא את הילדים מהמחנה בצ'כיה, לגטו של בודפשט. היה חסר מזון בגטו, בכל מקום היו גופות של מתים, וילדים עם בטן נפוחה. יצחק היה בלונדי עם עיניים ירוקות, עם עור בהיר  ולכן חשבו שהוא גוי.

יום אחד הוא יצא מהגטו ומישהו סיפר לו שבשגרירות שבדיה מחלקים תעודות מזויפות. בימים אלו ראול ולנברג היה שגריר שבדיה בגרמניה, והציל הרבה יהודים בזכות התעודות המזויפות, שהנפיק לימים הוא קיבל ממדינת ישראל את התואר "חסיד אומות העולם". יצחק הלך לשגרירות שבדיה וקיבל תעודה של גוי וכך יצא לעבוד, בעבודות שונות כמו לדוגמא: מחלק קרח והיה חוזר בערב למחנה. כשהוא לא מצא עבודה, הוא גנב בגדים ומכר אותם והביא לאחים שלו אוכל ובגדים. הוא גידל את הילדים כשנתיים. ותמיד קרא להם הילדים שלו.

 

לאחר המלחמה: אבא שלו חזר מהפרטיזנים לאפצ'ה והשלטונות הבטיחו לו שיעבירו את הילדים לאבא שלו, לאוקרינה שהייתה בשליטת רוסיה. בינתיים נשארו הילדים בבית היתומים. יצחק עבר להכשרה של הסוכנות היהודית, במטרה  לעלות לארץ ולהקים בארץ ישובים. שני האחים הגדולים עלו איתו לארץ. הצעירים יותר נשארו בבית היתומים ואח"כ עברו לאוקרינה להיות עם אבא שלהם.

האחים שלו שנשארו באוקרינה, התחתנו באוקרינה ולפני 46 שנים כל המשפחה עלתה לארץ. האבא חזר מהמלחמה וגילה שאשתו נרצחה. הוא הכיר אישה עקרה והתחתן איתה. לימים נולדו להם 4 ילדים. המשפחה התאחדה לימים בישראל .

קשרים
תמונת פרופיל
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text