דף לכבוד / לזכר
סבי יעקב יצחק לוין למד כילד רך בחדר "יסוד תורה" בעיר אלכסנדר. מגיל 6-13 למד בביה"ס מזרחי הציוני. בגיל 14 נשלח ללמוד בישיבת בריסק אשר בוורשא.
( ישיבת בריסק היתה הישיבה הנחשבת ביותר בפולין באותה תקופה).
בגיל 18 חזר לעיר אלכסנדר שם היה מחובשי בית המדרש עד שנתיים לפני פרוץ המלחמה. במקביל השתלב יעקב יצחק לוין בעסק הטקסטיל המשפחתי.
(מחוז לודג'שאליו השתייכה העיר אלכסנדר היה באותה תקופה מרכז הטקסטיל של פולניה, ורבים מהיהודים שגרו במחוז ובכללם לא מעטים מבני משפחתו הרחבה של סבי יעקב יצחק לוין עסקו בטקסטיל).
באתו זמן הוסמך לרבנות על ידי הרב מפרושקה.
בשנים שבין חזרתו לעיר אלכסנדר לבין פרוץ המלחמה הקים משפחה ונולדו לו ילדים.
עם פרוץ המלחמה הועבר סבי לגטו לודג',(גטו זה היה מהגטאות הגדולים בפולין).
בגטו זה נשאר עד פרוקו על ידי הגרמנים באוגוסט 1944.
לאחר פרוק הגטו הועבר סבי למחנה העבודה בירקנאו. (מחנה זה היה צמוד למחנה ההשמדה אושוויץ. )משם הועבר למחנות העבודה לרכן, קלטוואסר ופלוסנברג.
סבי יעקב יצחק לוין השתתף במצעד המוות מפלוסנברג לבוכנוולד ולטרזינשטאט.
הוא שוחרר על ידי הרוסים ב12 למאי 1945.
ממשפחתו הקרובה לא שרד איש. אשתו וילדיו מתו בנסיבות לא ידועות לנו. זה היה נושא כואב וטעון שמעולם לא דבר עליו.
הוריו יוסף והדסה רוחמה ,אחיו יששכר דב וראובן חיים,אחותו חינקה וגיסתו רגינה אשר נלקחו לגטו וורשא נספו כולם.
יוסף מת מרעב בגיל 54.
הדסה רוחמה מתה משברון לב בגיל 51.
יששכר דב מת במחנה מוות בפולין בגיל 19.
ראובן חיים מת במחנה מוות בפולין בגיל 17.
חינקה מתה במחנה מוות בפולין בגיל 8
רגינה אשת יששכר דב מתה במחנה מוות בפולין בגיל 19
שניים מאחיו שרדו.
שלמה צבי(הנרי) נסע ללמוד רפואה בצרפת שם נשא לחברתו לספסל הלמודים קולט, אשר מוצאה הוגנוטי (פלג הפרוטסטנטים הצרפתים).
בשנות מלחמת העולם בעת שהותו בצרפת הצטרף שלמה צבי(הנרי) לרזיסטנס. (המחתרת הצרפתית האנטי נאצית) . לקראת סוף המלחמה הצטרף כרופא לצבא צרפת החופשית בפקודו של הגנרל דה גול ,ואף השתתף בכבוש גרמניה. שלמה צבי(הנרי) נפטר בגיל 94 בעיר נים. נולדו לו ששה ילדים .
משה אחיו הקטן ברח בגיל 12 מהבית עוד לפני המלחמה ועלה לארץ ישראל כחניך בתנועת הנוער הציונית –רוויזיוניסטית בית"ר. משה נפטר בגיל89 . היו לו 3 ילדים.
לסבי היה אח נוסף שמואל שנדרס למוות על ידי כרכרה. בן 4 במותו.
בסיום המלחמה חזר סבי ללודג' לחפש את קרוביו. כשהסתבר לו שכולם נספו חצה את אירופה והגיע לאיטליה. באיטליה שהה במחנה העקורים באוסטיה ליד רומא במסגרת שתופית שנקראה קבוץ" נצח ישראל" .
ב19 ליווני 1946 עלה סבי יעקב יצחק לוין לארץ באניית המעפילים "יאשיהו וודג'ווד". האוניה נתפסה על ידי הבריטים וסבי ויתר המעפילים נלקחו למעצר במחנה עתלית. בעתלית שהה עד ל"שבת השחורה" . ב29 ליוני 1946 בזמן שהבריטים בצעו פעולה נרחבת כנגד היישוב היהודי בארץ ועצרו רבים ממנהיגי היישוב.
מאחר שהבריטים היו זקוקים למחנה המעצר בעתלית לצורך המעצרים הנרחבים שבצעו שחררו הבריטים את המעפילים שהיו עצורים בעתלית ובכללם את סבי יעקב יצחק לוין שלאחר מכן חבר לאחיו משה ולאשתו חנה.
סבי יעקב יצחק לוין התחתן עם שושנה לבית רגנסברג ילידת ארה"ב , בתו של הרב אפרים הלוי רגנסברג. היו לו 3 ילדים.
סבי עבד כבנקאי. היה איש ספר עם שפה עברית מאד גבוהה .אוהב אדם ואיש מאמין עד יום מותו.
בהיותו איש רחב אופקים בקי בפלוסופיה ובחכמת ישראל האמין במשפט "איש באמונתו יחיה ”ולאורו חי וחנך את ילדיו.
השכלה וכבוד האדם היו ערך עליון ונר לרגליו וכך חנך את ילדיו. גאוותו הייתה ההשכלה הגבוהה שרכשו ילדיו. ושגדלם בארץ ישראל.
סבא שלי יעקב יצחק לוין קדש את החיים.