דף לכבוד / לזכר

EN
print_r(https://admin.memorialine.com/data/2015/12/2015-12-20-12-21-50-582.jpg);
חיים רוסו
1890-1960
יוצר הדף: לבנה אשד קשר לדף: סבא/תא
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים

חיים רוסו, יליד סלוניקי, נישא ללונה לבית פילוסוף. בתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת, עלתה המשפחה לפלשתינה והתיישבה בדרום תל אביב.

בסלוניקי עבד חיים כסוכן ביטוח בחברת ביטוח גרמנית גדולה, "ויקטוריה". הוא דיבר טורקית, צרפתית, לאדינו, ומעט עברית שלמד ב"תלמוד תורה". יוונית לא למד מעולם. את כל השפות שהבין ודבר, למד בכוחות עצמו. אשתו, לונה לבית פילוסוף, היתה תופרת ועקרת בית. היא תפרה בבתי נשים יווניות ומתוך כך למדה לדבר יוונית.

חיים חי בסלוניקי בתקופת השלטון הטורקי ובהמשך השלטון היווני, עבר בה עם המשפחה את ימי מלחמת העולם הראשונה בה איבד את משרתו בחברת הביטוח הגרמנית, ונאלץ לפרנס את משפחתו בעבודת רוכלות. המשפחה עברה יחד את תקופת השריפה הגדולה בסלוניקי בה נשרף ביתם והם נאלצו לחיות חיי פליטות במשך מספר שנים.

בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים עלו ההורים חיים ולונה עם שני ילדיהם סנור ואהרון לפלשתינה מתוך מניעים ציוניים. הם הושפעו עמוקות מנאומיו ומשנתו של זאב ז'בוטינסקי ועשו מעשה.

בארץ עבד חיים במשרד לתיווך בתים וקרקעות ומאוחר יותר כיבואן סחורות.

בכל שנותיו בארץ התגורר בשכונות פלורנטין ושפירא, בקרבה למשפחות סלוניקאיות אחרות ויחד שמרו את אורח החיים המבוסס על תרבות ושפת הלאדינו.

חיים ולונה נפטרו בשנות הששים ונקברו בתל אביב.

קשרים
תמונת פרופיל
here go friends
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
חברי קהילה סלוניקי / שאלוניקי
חברי קהילה ילידי ויוצאי יוון
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text