דף לכבוד / לזכר
בלה נולדה ב1928 לדניאל וסוזנה בסופיה,בירת בולגריה. למדה בבית ספר יסודי ותיכון עד גיל 14 בסופיה
במאי 1943 הגיעו הגרמנים לבלגריה וחתמו על שיתוף פעולה עם הבולגרים. כחלק משיתוף הפעולה
היהודים גורשו מסופיה כדי לא להפריע לגרמנים. נאסר על יהודים ללמוד בבתי ספר ובלה התחילה
לעבוד. היהודים הוכרחו ללבוש מעין כפתור בצורת מגן דוד צהוב. נערכה הצבעה בכנסת בבולגריה
בעניין היהודים האם לשלוח אותם לפולין למחנות ההשמדה,אך הרוב הצביע נגד, מפני שלא רצו שיהיה
שם רע לעם הבולגרי אחרי המלחמה בגלל שרצח יהודים. היהודים נשלחו לערים קטנות מבלי לדעת לאן
יגיעו. בלה נשלחה ל"רוסה", עיר קטנה בצפון בולגריה על הגבול עם רומניה. כשהגיעה ישנה עם שאר
היהודים במשך כמה לילות בבית כנסת בעיר ולאחר מכן שכרה חדר עם עליית גג עם משפחתה -
כ-6 אנשים. בלה עבדה בבתי חרושת של ירקות .לאחר כחצי שנה עברה ל"פלבן", שם למדה לתפור
ועבדה במפעל תיקים כשנה חצי, עד סוף המלחמה. ב-9 לספטמבר 1945 הרוסים הגיעו לבולגריה
והבריחו את הגרמנים. לאחר המלחמה בלה חזרה עם משפחתה לסופיה והתחתנה בגיל 19.
ב1947 בלה עזבה את בולגריה כדי לעלות לארץ. האנגלים תפסו את האוניה כשניסתה להיכנס לחיפה
ללא אישור ושלחו אותה לקפריסין. היא גרה שם במחנה באוהלים במשך שנה וחצי,שם ילדה את בתה
הבכורה. כשהוכרז על הקמת מדינת ישראל האנגלים עזבו והרשו לה לעלות. כשהגיעה לארץ גרה
בפרדס חנה באוהלים ביחד עם יהודים רבים שעלו עד שעברה למרכז.