סבי שמואל נולד בעיר שבלי בליטא בשנת 1924. סבי נולד לאמו טובה ולאביו זוסמן. לצערי הרב לא זכיתי להכירו.
לסבי, שהיה הבכור במשפחה היו שני אחים - אריה (לייב) ויונה. למשפחה היה בית חרושת לסיגריות ולטבק והם חיו חיים נוחים ונעימים עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה. מרבית התושבים בעיר היו יהודים וסבי חונך ברוח חילונית ולמד בגימנסיה עברית ציונית.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה כבשו הגרמנים את ליטא. באותו זמן היה סבי בן 17, אחיו הצעיר בן 11 ואחותו הקטנה בת 7. אמי ספרה לי שסבי לא סיפר כמעט דבר על ימיו באותה התקופה, והעדיף לספר לה על התקופה הטובה של חייו, התקופה שלפני פרוץ המלחמה. כיוון שאמי הייתה סקרנית ומאד רצתה לדעת מה קרה, הוא נענה לה וסיפר מעט. בתחילה רוכזו היהודים בגטו ומשפחתו של סבי הצליחה לשרוד במשך תקופה די ארוכה, אך בשלב כלשהו הגרמנים ערכו "אקצית ילדים" ולכדו את אחותו הקטנה. האחות הקטנה נרצחה, ככל הנראה. באושוויץ.עם תחילת הנסיגה הגרמנית חוסל הגטו והיהודים גורשו למחנה הריכוז שטוטהוף בפולין . במחנה הפרידו באכזריות בין הנשים והילדים לבין הגברים. סבא רבא שלי וסבי הופרדו מהסבתא רבא ומאחיו של סבי ונשלחו למחנה הריכוז דכאו . סבתא רבא שלי ואחיו של סבי נרצחו על ידי הנאצים, ככל הנראה, במחנה שטוטהוף.
כאשר סבי והסבא רבא שלו הופרדו מהסבתא רבא שלי ומאחיו בשטוטהוף הם קבעו כי במידה ויישארו בחיים –ייפגשו בארץ ישראל. בתום המלחמה נפטר סבא רבא שלי ואבי עלה לארץ ישראל לבדו באנית מעפילים. סבא רבא שלי נפטר ביום השחרור וסבי קבר אותו בלילה ולמחרת היום כבר המשיך בדרכו לארץ ישראל. שנים אחדות אחר כך חזר סבי לגרמניה , חיפש בבתי קברות באזור דכאו, ולבסוף מצא את קברו של סבא רבא שלי והקים מצבה לזכרו.
כשסבי הגיע לארץ ישראל בשנת 1945 באנית מעפילים הוא היה בן 21. סבי היה נחוש בדעתו לפתוח בחיים חדשים. העובדה שסבי למד בצעירותו בגימנסיה העברית בשבלי עזרה לו בהגיעו לארץ ישראל. הוא פנה לטכניון וסיים את לימודי הנדסת הבניין. כדי לממן את לימודיו עבד סבי בחיפה כסבל והוא נאלץ להרים משאות כבדים ביותר על גבו.
אחרי שסיים את לימודיו הכיר סבי את סבתי והם הקימו משפחה ברמת-גן. סבי הקים חברה פרטית בשם "אודוין - ניר מהנדסים וקבלנים בע"מ", שגדלה והפכה להיות אחת הבולטות בענף הבניה בארץ. הוא בנה פרויקטים רבים בכל רחבי הארץ, ואמי ספרה לי, כי הוא היה יוצא בשעת בוקר מאד מוקדמת מהבית וחוזר בשעת לילה מאוחרת ביותר.
סבי ניחן בתכונות ובכישורים, שהפכו אותו לאחד ממומחי הבניה הבולטים בארץ. למרות היותו איש עסוק מאד הוא היה איש משפחה למופת ומסיפורים ששמעתי הבנתי כי מאד אהב לבלות עם נכדותיו ובמיוחד לצאת איתן לטיולים.
סבי היה ידוע במזגו הנוח והתחבב בקלות על הזולת. למרות חייו הקשים הוא הצליח להתגבר, להקים משפחה בישראל ולחיות חיים מלאים ומספקים.
לצערי הרב לא זכיתי להכיר את סבי, הוא נפטר ב- 20 באוגוסט 1995. למרות שסבל ממחלה קשה בשנותיו האחרונות, הוא לא נכנע לה ולא נפל ברוחו. גם ביום פטירתו היה בדרכו ליום עבודה חדש.
להלן דברי הסבר על הארכיון שממנו לקוחים המסמכים הבאים:
ארכיון ”הצלב האדום" בארולסן הוא ארכיון, שראשיתו בפעולה של צבא בעלות הברית בתום מלחמת העולם השנייה. יחידה צבאית זו אספה מסמכים ממחנות הריכוז, העבודה וההשמדה, שהיו תחת שליטת גרמניה הנאצית במטרה למצוא מידע על מיליוני בני אדם יהודים, ולא יהודים, שחיו תחת הכיבוש הנאצי. במשך הזמן עבר התיעוד שאספה יחידה זו לניהולו של ארגון "הצלב האדום". היום נמצא ארכיון זה בעיר ארולסן בגרמניה. מאז תום המלחמה נוספו לארכיון רשימות רבות של ארגונים יהודים, שפעלו בזמן המלחמה ולאחריה, כמו הג'וינט והקונגרס היהודי העולמי: רשימות של ניצולים שחזרו למקום הולדתם לאחר הגרוש, רשימות של ניצולים שחיו במחנות העקורים, רשימות של ניצולים שעלו לישראל ,או היגרו למדינות אחרות ועוד. במשך השנים נוסף לארכיון זה מידע, שהעבירו ניצולי שואה לאחר המלחמה.
הארכיון היום ממוחשב וניתן לערוך בו חיפוש בספריות "יד ושם" בירושלים ובגבעתיים.
העתק מטופס מקורי, שמולא בכתב ידו של סבי בהגיעו למחנה הריכוז שטוטהוף.
העתק מ"ספר אסירים" של מחנה ריכוז דכאו
העתק מכרטיסיה מקורית ממחנה הריכוז בדכאו . בכרטסת מצויינים, בין היתר, הפרטים הבאים:
מס. האסיר של סבי:
שנת הלידה, תאריך ההגעה למחנה דכאו (22 אוג' 1944), מהיכן הגיע (מחנה ריכוז שטוטהוף), מקצועו (נגר zimmermann ) והיותו יהודי וליטאי.
