דף לכבוד / לזכר

EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
סוזן פייט
1938
יוצר הדף: רון רובין קשר לדף: נכד/ה
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
סיפור חיים

   

סוזן פייט היא סבתא שלי. היא נולדה ב-11 למרץ 1938 בהונגריה בקפושוור. לפני המלחמה אבא שלה היה בעל מכולת. כמו שעשו לשאר היהודים, ממשלת הונגריה שללה ממנו את רישיונו למכור מוצרים כמו יין, תירס וקמח ומ- 1941 זה כבר הפך לבלתי אפשרי להתפרנס. יום אחד הופיעו  כתובות  על שער החנות: "יהודים מלוכלכים" ו"כל היהודים צריכים למות". המשפחה החליטה לעבור לבודפשט עם הסבתא שלה. אביה קנה בעיר בית.

בין 1942-1944 קראו לאביה מדי פעם למחנות לעבודה בכפייה, כך שלא תמיד ראתה את אביה בשנים הללו. אמא שלה החלה לעבוד כתופרת כדי לממן קניית אוכל. במאי 1944 נשלחו סבתא, הדוד שלה ואשתו  לגטו "קפושוור" – גטו שנבנה מסביב לבית הכנסת של העיר. בגטו זה שכנו בממוצע שתי משפחות בכל חדר. כדי לגלות היכן הסתירו חפצים יקרי ערך, היו ההונגרים חוקרים אותם בעינויים. ביולי 1944 הסבתא נשלחה מהגטו לאושוויץ, שם נרצחה בתאי הגזים עם שלוש אחיותיה. ב- 1944 נלקח מסוזן מכשיר הרדיו, כי חל איסור על החזקת רדיו בידי יהודים. בתחילת 1944 נשלח אביה למחנה דכאו ומשם  לא חזר עד ספטמבר 1945. בסתיו 1944 הממשלה הכריחה אותה ואת אמא שלה לעבור להתגורר ב"בית יהודי" (הממשלה שיכנה יהודים בבתים אשר סומנו בטלאי) במרכז העיר. באחד הימים  הגיעו הנאצים לקחת את היהודים מ"הבתים היהודים", שם רוכזו כדי להקל על העברתם למחנות. היא ואמא שלה הצליחו לברוח באותו יום מן הנאצים, וחזרו לביתן בבודפשט, שם גילו כי אחד מדיירי הבניין עבר לגור בדירתן. השתיים ביקשו מהדיירים הללו להחביא אותן בעליית הגג והדיירים נענו לבקשתן. באותו ערב הגיעה המשטרה ההונגרית  לקחת אותן כי הדיירים בגדו בהן והלשינו עליהם;  לקחו אותן לתחנת המשטרה. אחד מהשוטרים נתן לה אגס גדול  והיא לעולם לא תשכח את הנחמדות שלו. בבוקר נמסרה הודעה מהמנהיג ההונגרי הפשיסטי, שדרש להפסיק להעביר יהודים למחנות, ואכן היא ואמא שלה שוחררו. הן הלכו לבית של הדודה לגור אצלה, אך גילו שהיא כבר נלקחה. הן נשארו להתגורר שם. באחד הימים  שוחחה אמא שלה עם השכנים וגילתה כי יש מי שמזייף מסמכים ואף מספק מקומות להסתרת היהודים. היה זה ראול ולנברג, הדיפלומט השבדי. אמא שלה עשתה מה שהשכנים אמרו לה ולאחר כמה ימים בדצמבר 1944 קיבלה אמא  מכתב מהשגרירות השוודית, שבו מוכנים לקבל את בתה לבית יתומים של "הצלב האדום השוודי". ב- 1944 בחג המולד הונגריה הופצצה בקביעות על ידי בעלות הברית. בזמן הזה הוכנסה אמא שלה לגטו בבודפשט.  במשך שבעה שבועות ספג המזווה בבית היתומים פגיעה ישירה מההפצצות מה שהוביל לכך שהם אכלו רק שעועית ואפונה שהתערבבו באבנים. כשהגרמנים יצאו מפשט (ברית המועצות תפסה שליטה), הכוחות הסובייטיים הגיעו לבודה ונכנסו לבית היתומים, שם שהתה. מתוך 141 ילדים בבית היתומים הזה היו 139 יתומים,  ורק סבתי ועוד ילדה אחת בלבד היו יהודיות. בודה שוחררה שלושה שבועות לאחר שחרור פשט, והאמא ודוד הגיעו לקחת אותה. בתקופה זו הייתה כבר סוזן מאוד חולה.  היא חלתה במחלת הצפדינה ולא יכלה להחזיק אוכל בבטן. היה לה זיהום בכל הגוף והיא הייתה מלאת בכינים בכל הגוף ובראש. גם כעבור חצי שנה מהשחרור עדיין הייתה חולה, איבדה את  ציפורניה ושינייה. בעזרת הדוד והאמא  לאט לאט חזרה לעצמה והצליחה להישאר בחיים. בספטמבר 1945 חזר אביה מדכאו. מאז ועד היום היא סובלת מהתקפי חרדה ומטופלת בתרופות. עד 1956 היא נשארה בהונגריה, ובשנה זו, בזמן המרד ההונגרי נגד השליטה של ברית המועצות, היגרה לארה"ב שם היא מתגוררת עד היום.

קשרים
תמונת פרופיל
here go friends
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
חברי קהילה בודפשט
חברי קהילה תיכון אליאנס תל אביב
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text