דף לכבוד / לזכר
- שם הדמות המונצחת: אירנה סנדלר, קתולית לא יהודייה
- תאריך לידה:15 בפברואר 1910
- תאריך פטירה:12 במאי 2008
- נולדה בעיירה אוטבוצק שבפולין לאבא רופא שרוב מטופליו היו יהודים
- אירנה הייתה אחות קתולית ועובדת סוציאלית וחברה במחתרת הפולנית נגד הנאצים.
- התגוררה בוורשה במהלך המלחמה
- סיפורה של הדמות במהלך המלחמה : ב1942 עבדה כמנהלת בכירה במחלקת הסעד של עיריית וורשה.
היא הצטרפה לארגון ה"ז'גוטה" ' שפעל מטעם הממשלה הפולנית הגולה בלונדון, לסיוע ליהודים.
כינוייה במחתרת הפולנית היה "יולנטה", ועיסוקה העיקרי שם היה בהצלת ילדים יהודים.
אירנה סיכנה את חייה בפעולות חילוץ והצלה בעזרת אנשים שגייסה לעזרה; עסקה בזיוף מסמכים שהקנו ליהודים שמות נוצריים והשיגה אישורי מחלה, שנועדו להרתיע את הנאצים מהתפשטות מחלות מידבקות.
יחד עם העוזרת שלה, אירנה שולץ, נכנסה לגטו בעילה של טיפול בחולים וכך הבריחה לשם כסף, מזון, תרופות ובגדים .
בהמשך התחילה להבריח ילדים מן הגטו למנזרים או אל משפחות נוצריות. באמצעות ניירות מזויפים שהסדירו להם במחתרת.
לחלק מהילדים סיפרו שהוריהם היהודים הם הורים מאמצים כדי להקל עליהם את הפרידה מהוריהם.
חלק מהילדים הוברחו בשעות הבוקר המוקדמות מתחת למושבי הנוסעים בחשמלית שחצתה את הגטו;
חלקם הוסעו במכונית פרטית אשר היה בה גם כלב-
אם הילדים בכו הנהג היה מכה את הכלב ונביחות הכלב היו מחרישות את בכי הילדים.
אירנה ערכה רשימות של כל הילדים היהודים שהצילה בתקופת השואה כדי שלאחר המלחמה יוכלו לאתר אותם ולהחזיר אותם למשפחות שלהם. בדרך זו אירנה הצילה כ2500 ילדים.
היו עוד דרכים נוספות, שבהן הצילה ילדים:היו ילדים שהוברחו דרך מרתפי בתים, שנמצאו על גבול הגטו והשכונות הפולניות. גם תעלות הביוב שימשו כנתיבי בריחה.
בדרך זו הצילה אירנה את פיוטרוש זיסמן,ילד בן 4 (היום הוא פיוטרוש בן 70 פלוס מהנדס שהשתקע בשוודיה) .
אשת הקשר של אירנה הביאה אותו אליה בלילה יחד עם אחותו . מיד היה צריך לרחוץ אותם מכיוון שברחו דרך תעלות הביוב. אירנה הבחינה שאין סבון לה , לא היססה לרגע ופנתה לשכנה וביקשה סבון. השכנה אמרה לה ביום למחרת כי "בוודאי השתגעת בלילה לעשות כביסה".
כך הצילה אירנה עם מחתרתה עוד שני ילדים מן האלפים שהצילה.
ב1943 הגסטפו אסר אותה ועינה אותה כדי שתמסור את שמותיהם של הילדים. היא עמדה בעינויים, לא ויתרה ולא מסרה לנאצים את שמות הילדים .
מכיוון שלא נשברה נגזר עליה עונש מוות, אבל היא הצליחה להיחלץ בעזרת שומר, ששוחד על ידי חבריה מהמחתרת. לאחר מכן היא הוכנסה לרשימת האסירים שהוצאו כבר להורג כבר ובכך המשיכה את חייה במחתרת.
בשנת 1965 העניק לה מוסד "יד ושם" את תואר "חסידת אומות עולם" ובשנת 1991 קיבלה אזרחות כבוד של מדינת ישראל.