איזבלה שוורץ
שם נעורים: בלה פונצקי
תאריך לידה: 22.4.1917
שנת פטירה: 1998
מקום לידה: וילנה בליטא
סיפורה של איזבלה שוורץ שהייתה קרובת משפחתי רחוקה.
איזבלה הייתה האחות השלישית מבין ארבעה אחים. הוריה היו ישראל ושרה פונצקי. שרה וישראל נחשבו
למשפחה אמידה, הם היו בעלי מכולת ומאפייה. המשפחה עזרה רבות לקהילה היהודית בוילנה. הם התגוררו
בבית גדול בן שתי קומות ברחוב זרצ'ה הנמצא ליד נהר בוק בוילנה. הם היו משפחה דתית שומרת מצוות
ובחצר ביתם הם בנו בית כנסת ששימש את הקהילה היהודית באזור.
איזבלה הייתה נערה שובבה בעלת אופי יחיד ומיוחד; ללמוד היא לא אהבה אף שהוריה רצו מאוד שתהיה
בעלת השכלה, ואף הציעו לה כסף בתמורה לכך שתלמד ותיקח שיעורים פרטיים. אך אותה עניינו דברים
אחרים ולא לימודים. בגיל 16 איזבלה נסעה עם חברתה הטובה ביותר, חווה (שנספתה בשואה), למסיבה
בעיר ביאליסטוק. במסיבה הכירה איזבלה את ישראל שוורץ, שהיה אחד הנגנים בלהקה שניגנה במקום. הם
התאהבו ובניגוד לדעת הוריה היא עזבה את בית הספר ונישאה לו. הוריה כעסו מאוד ולכן לא הגיעו לחתונה.
לאחר החתונה איזבלה וישראל גרו בביאליסטוק. איזבלה למדה תפירה והקימה חנות קטנה לתפירה ולממכר
חזיות. חנות זכתה להצלחה גדולה. לאיזבלה וישראל נולד בן, שרוליק. שרוליק היה ילד יפה תואר כמו אביו,
בעל עיניים שחורות גדולות, שיער שחור, ועור פנים לבן וצח כשלג.
בשנת 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה וישראל גוייס לצבא. ישראל ואיזבלה קבעו מקום מפגש שאליו
שניהם יגיעו בסיום המלחמה. איזבלה סגרה את החנות, לקחה את התינוק שרוליק ונסעו להוריה, בוילנה.
בתקופה זו הגטו היהודי בוילנה כבר היה קיים, אך מכיוון שמשפחתה של איזבלה הייתה בעלת אמצעים הם
המשיכו להתגורר מחוץ לגטו. הוריה של איזבלה אפו לחם בביתם ועזרו להבריח אותו ליהודים בגטו. בבית
הוריה התגוררה עוזרת נוצרייה, שעבדה אצל המשפחה שנים רבות, מה שלא מנע ממנה להלשין לשלטונות
והיא הלשינה לשלטונות על אפיית הלחם. הוריה ובני משפחתה נשלחו לגטו. זמן קצר לפני שנשלחה
המשפחה לגטו הרגיש אבא של איזבלה כי המצב הולך ומדרדר ולכן העביר לידי איזבלה מזוודה מלאה בכסף
ואמר לה לקחת את שרוליק ולברוח. היא הלכה אל עבר הרכבת בזמן שאחיה הצעיר בוכה ומבקש כי תיקח גם
אותו. איזבלה פחדה להיות אחראית על אדם נוסף, ולכן לא לקחה אותו איתה. כל חייה היא חיה ברגשות
אשם על אותו רגע, שבו השאירה את אחיה מאחור.
תחילה נסעה איזבלה חזרה לביאליסטוק, לבית הורי בעלה אך כשהיא הגיעה לשם היא לא מצאה אף אחד.
שרוליק התינוק חלה מאוד ואיזבלה לקחה אותו לבית החולים, אך שם לא הסכימו לתת לו טיפול הולם מכיוון
שהיה ילד יהודי. מצבו של שרוליק הלך והחמיר ולבסוף הוא נפטר כאשר היה בן שלוש.
איזבלה ברחה למנזר, הציגה עצמה כנוצרייה, ושם למעשה שינתה את שמה מבלה(שם יהודי) לאיזבלה(שם
נוצרי). מיום זה ובמשך כל שארית חייה קראה לעצמה איזבלה מכיוון ששם זה הציל את חייה.
איזבלה סיפרה במנזר כי היא נוצרייה המעוניינת להפוך לנזירה. יום אחד כאשר הלכו הנזירות לשדה לאסוף
תפוחי אדמה, הם נתקלו בחיילים גרמנים שתפסו יהודים והכריחו אותם לחפור קברים, אליהם נורו.
הנזירות המשיכו בדרכן אך איזבלה נתקפה בהלה ובכך, למעשה, גילו הנזירות את סודה: היא יהודייה. כאשר
חזרו למנזר ניגשה אחת הנזירות לאיזבלה ואמרה לה שתברח מהר מכיוון שהלשינו עליה כי היא יהודייה.
המשיכה לחפשם ביערות. איזבלה מצאה את הפרטיזנים היהודים והם קיבלו אותה לשורותיהם, לימדו אותה
בשלב זה איזבלה החליטה שהיא תברח ליערות ותצטרף לפרטיזנים. איזבלה רצתה להילחם בגרמנים עם
הפרטיזנים, אך הם לא קיבלו אותה מכיוון שהייתה יהודיה. איזבלה שמעה שישנם פרטיזנים יהודים והיא
לירות ברובה, להטמין מטעני חבלה ולהילחם. הגרמנים הגיעו ליער בו איזבלה וחבריה התחבאו והציתו
שריפה גדולה. איזבלה וחבריה נפצעו קשה והיא נכוותה בפניה ובידיה.
כאשר שכבה פצועה ביער הגיעו חיילים רוסים שעזרו לה ולקחו אותה לבית חולים בברית המועצות.
לחזור לליטא ולחפש שם את בעלה, הוריה ובני משפחתה. אך בדרך היא פגשה ביהודים רבים, שסיפרו לה כי
בבית החולים הצילו את חייה. כאשר איזבלה השתחררה מבית החולים תמה המלחמה. איזבלה החליטה
אין לאן לחזור... עדים רבים סיפרו לה שהוריה, אחיה, חבריה וכל מכריה נרצחו על ידי הגרמנים. איזבלה
הבינה שהיא נותרה לבדה, אך הייתה בה עוד תקווה שישראל שרד את המלחמה. איזבלה נסעה למקום
המפגש שקבעו להיפגש בסיום המלחמה. איזבלה חיכתה לישראל, אך כשהוא לא הגיע, הבינה שכנראה גם
הוא נרצח. בשלב זה איזבלה החליטה לעלות לישראל בעזרת "הסוכנות היהודית".
איזבלה נסעה בעזרת הסוכנות למחנה עקורים באיטליה, שם נאספו היהודים לפני קבלת אישור לעלות לארץ
ישראל.
במחנה העקורים באיטליה הכירה את דוד ריכטר. איזבלה ודוד התחתנו במחנה באיטליה והיא נכנסה להריון.
כאשר הייתה בחודש התשיעי להריונה קיבלה איזבלה אישור לעלות לארץ, והיא עלתה לבד כיוון שדוד עדיין
לא קיבל אישור עלייה. כאשר הגיעה לארץ ישראל ילדה בת, שרה, בבית החולים זיו בירושלים.
איזבלה גרה בשכונת ממילא בירושלים וכאשר הייתה שרה בת שלוש הגיע דוד לישראל. כעבור ארבע שנים
נוספות מיום הגעתו לישראל נולדה בתם השנייה, חיה.
יום אחד איזבלה שמעה שישראל שוורץ, בעלה הראשון, חי ועובד בסופרמרקט בירושלים. איזבלה נסעה
לפגוש אותו, וכאשר ישראל ראה אותה לראשונה, הוא נדהם ושאל אותה מה עלה בגורל בנם, שרוליק. הם
התחבקו והתרגשו, וישראל הציע לאיזבלה שהם יעזבו את ישראל יחד ויעברו לחיות בארצות הברית.
איזבלה לא הייתה מוכנה לעזוב את משפחתה ולעולם לא פגשה בו שוב.
כשבתה חיה הייתה בת שלוש עזב דוד, בעלה, את ישראל ומעולם לא חזר., דוד התנצר ועבר לחיות באירופה,
הקים משפחה חדשה וניתק את הקשר עם אשתו איזבלה ועם בנותיו.
איזבלה עבדה כתופרת בבית החולים הדסה בירושלים. בשנת 1963 עברה לגור עם בנותיה ברחוב שטראוס
28 עד שנת 1996. בשנתיים האחרונות לחייה איזבלה התגוררה עם בתה חיה ומשפחתה.
איזבלה נפטרה בשנת 1998 כשהיא בת 81. היא הותירה אחריה משפחה שאהבה אותה מאוד.
