עיסוק/מקצוע:
יוהאן וסטרויל הוסמך להוראה בבחינות אקסטרניות, לאחר שנישא לוילהלמינה(וילי) בוסדריס,שהייתה מורה. שניהם עברו ללמד בבית הספר "ורקפלאץ" בבילטהובן, שם הפך יוהאן למורה ולמחנך בעל שם בכל הולנד בזכות שיטות הלימוד המתקדמות שלו. יוהאן דגל בשיטת הלימוד ה"מונטסורית", לפיה קצב הלימוד מותאם אישית לתלמיד. לפני תחילת המלחמה יוהאן עבר לנהל בית ספר ברוטרדאם.
מקום הרצח ומועד הרצח:
ב- 11 במרץ 1944 יוהאן נעצר ע"י הגרמנים בניסיון להבריח שתי אחיות יהודיות מקבוצת לוסטרכט אל מעבר לגבול ליד העיר איינדהובן. יוהאן סבל עינויים קשים במהלך חמישה חודשים כשהמטרה הייתה שיסגיר את שותפיו. אך יוהאן לא נשבר וב-11 לאוגוסט 1944 הוצא יוהאן וסטרויל להורג. יוהאן מת בגיל 45.
לפני המלחמה- יוהאן וסטרויל נולד למשפחה דתית. משפחתו הייתה חלק מכת נוצרית בשם "דריבסטן- סקטה", שדגלה בצניעות ובקנאות לערכי מוסר וצדק, וקיבלה השראה מהתנ"ך ומהברית החדשה.
יוהאן נשלח לסמינר דתי למורים, אך לפני שסיים את לימודיו הוא פרש והוסמך להוראה בבחינות אקסטרניות. יוהאן ביקש להצטרף כפעיל לאחת מהתנועות הסוציאליסטיות, אך לא מצא את מקומו באף תנועה פוליטית. בן 20 סרב יוהאן לשרת בצבא בגלל השקפת עולמו הפציפיסטית והאנטי ממסדית.
יוהאן נישא לוילהלמינה(וילי) בוסדריס, ושניהם עברו ללמד בבית הספר המתקדם "ורקפלאץ" בעיר בילטהובן, שם הפך יוהאן למורה ולמחנך. יוהאן לימד בבית הספר ספרות, מתמטיקה, וביולוגיה.
מהלך המלחמה- עוד ב- 1940 יוהאן מחה על צעדיהם של הגרמנים נגד היהודים, וביולי 1942 כאשר החל גירוש יהודי הולנד לפולין פנתה אליו מרים ורטמן, חברתו לסגל ההוראה בבית הספר "ורקפלאץ" על מנת שיעזור בהחבאת יהודים מחוות הנוער של תנועת "החלוץ" בלודסרכט. יוהאן עזר ליהודים בתנועה למרות שידע שהוא מסכן את אשתו ושלושת ילדיו: ליאו, מרתה, ורות.
יוהאן ומנחם פינקהופ, שהיה בעלה של מרים ומדריך בתנועת הנוער, הקימו מחתרת, שתסייע להבריח יהודים מהולנד ולהגיע למדינות הניטרליות כמו ספרד ושוויץ. הסיסמא של מחתרת זו הייתה: "התנגדות ללא אלימות".
יוהאן פנה לחבריו והציע להם להצטרף למחתרת. אחדים מחבריו הצטרפו וגם אשתו של יוהאן עזרה והשתתפה במחתרת נגד הגרמנים.
לאורך התקופה ובמקביל לפעולת המחתרת יוהאן המשיך לעבוד כמנהל בית הספר ברוטרדם, ואף היה מגיע לבית ספר בבוקר אחרי לילה של הברחות אל מעבר לגבול וממלא את תפקידו בנאמנות.
לאחר פטירתו של יוהאן תפסו הגרמנים את וילי וילדיה ופיצלו את הילדים למשפחות שונות ברחבי הולנד.וילי נשלחה למחנה הריכוז ווסטרברוק, ואת מרים ומנחם שלחו למחנה ברגן בלזן, שם שרדו עד אחרי המלחמה והצליחו לחזור הביתה.
מספר הניצולים שניתצלו הודות לפעולתו של יוהאן היה היה יותר מ-300 יהודים, הם עלו לארץ ורובם הקימו את קיבוץ גלעד ברמות מנשה. ב- 1947 ניטע יער ליד הקיבוץ לזכרו של יוהאן וסטרויל.
ילדיה של וילי חזרו אליה עם תום מלחמת העולם השנייה. מרתה עברה לגור בישראל והתחתנה עם ישראלי. יוהאן- יופ- וסטרויל קיבל את אות "חסיד אומות העולם" על פעולתו.
