EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
אוסקר שינדלר
1908-1974
יוצר הדף: דניאל פלמור קשר לדף:
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים

הקדמה

בתקופת מלחמת העולם השנייה, הייתה דודתה של אימי, אירן ברודסקי, ילדה בת 12 שהתגוררה עם משפחתה בפריז, צרפת. בזמן המלחמה אביה החביא אותה אצל חברים שגרו באזור הכפרי של צרפת, והוא עצמו נעזר בחברים שעזרו לו למצוא מסתור במפעל שבו עבד. בזכות אותם אנשים, שניהם שרדו את המלחמה. אמה לא הספיקה להימלט ונשלחה לאושוויץ, מישם לא חזרה. דודתה של אימי  עדיין בחיים ומתגוררת בפריז.  מכיוון שמאוד קשה לה לדבר על התקופה הזו, היא לא הסכימה לספר לי על מה שעבר עליה. בזכות אנשים אמיצים רבים ניצלו חייה וחיי יהודים רבים אחרים. לכן, בחרתי להנציח בעבודתי את אוסקר שינדלר, חסיד אומות עולם.

___________________________________________________________

אוסקר שינדלר

1908- 1974

אוסקר שינדלר נולד ב-28 לאפריל 1908 בצוויטאו (ZWITTAU ) במורביה. (כיום צ'כיה).   משפחתו הייתה קתולית, בני המעמד הבינוני והשתייכה למיעוט הגרמני בחבל הסודטים בגבולות צ'כוסלובקיה.

למשפחתו היה מפעל ליצור ציוד חקלאי. אוסקר שינדלר למד בבית ספר גרמני והמשיך ללימודי הנדסה. משפחתו ציפתה שינהל את המפעל המשפחתי.

בשנת 1938 הצטרף אוסקר שינדלר למפלגה הנאצית. בשנת 1939, זמן קצר לאחר כיבוש פולין, עבר שינדלר לגור בקרקוב. הוא היה אז בן 31. בעיר זו התגוררו כ-60,000 יהודים. קרקוב הפכה להיות מקום מושבו של המושל הגרמני, והייתה מקור משיכה ליזמים גרמנים שרצו לנצל את האפשרויות הכלכליות הרבות בארץ הכבושה ולהתעשר. שינדלר היה אחד מאותם יזמים שרק חיפש לעצמו מקור להתעשר. באוקטובר 1939 הוא השתלט על מפעל ליצור כלי אמייל שהיה לפני כן בבעלות יהודי שנושל מנכסיו. בעזרת כישוריו העסקיים הצליח שינדלר תוך זמן קצר, להפוך את המפעל לעסק מצליח. עזר לו בכך, החשב היהודי של המפעל, יצחק שטרן. המפעל היה ממוקם בזבלוצ'ה וסיפק ציוד מטבח לצבא הגרמני. המפעל גדל ושגשג ובשנת 1942, מבין 800 עובדיו, היו 370 יהודים מגטו קרקוב.

שינדלר אהב את החיים הטובים, והפך לבליין ידוע בקרקוב. בלילות היה חוגג עם הפקידים רמי הדרג וקציני אס.אס. שהיו מוצבים בקרקוב. למראית עין, היה נראה שהוא בדיוק כמו הגרמנים האחרים, אך בפועל הוא היה שונה מהם ביחסו האנושי לעובדיו ובמיוחד לפועלים היהודים.

כל מי שהכיר את שינדלר, לא זיהה אצלו איזושהיא התנגדות אידיאולוגית לשלטון הנאצי, אבל יחד עם זאת, הוא חש שאט נפש שהלכה וגדלה מפני הטרור שהופעל כנגד היהודים. הרדיפה של חפים מפשע חוללה אצלו שינוי עמוק באישיותו ובהדרגה, הפך האינטרס הכלכלי לשיקול משני, וכל מה שעשה, הונחה ע"י הרצון להציל מספר רב ככל האפשר של יהודים. שינדלר היה מוכן לא רק לבזבז את כל כספו על הגנת היהודים "שלו", אלא גם היה מוכן לסכן את חייו בעבורם. המפעל שלו היה במעמד של מפעל החיוני למאמץ המלחמתי וזה איפשר לו לקבל את הגנת רשויות הצבא שאיתם היה חתום על חוזים לאספקת ציוד ומצד שני, לגייס עוד ועוד עובדים יהודים מהגטו על מנת שיוכל לייצר ולעמוד בהתחייבויות שלו. בכל פעם שמישהוא מעובדיו היהודים היה מועמד לגירוש ושילוח, שינדלר היה מצליח לקבל עבורם פטור בתירוץ שאם ישולחו, יפגעו היצור במפעל והאספקה לצבא. שינדלר עשה הכל על מנת שהיהודים במפעלו לא יגורשו: הוא זייף רישומים ורשם ילדים ואינטלקטואלים כעובדי כפיים מיומנים, חיפה על פועלים שלא יכלו לעבוד בשל מצבם הבריאותי, ובמידת הצורך הוא גם שיחד את האחראים.

שינדלר נחקר מספר פעמים בשל חשדות להתנהלות בלתי הולמת ולהעדפה של יהודים אבל בכל פעם הצליח לחלץ את עצמו ולהמשיך ולפעול ביתר מרץ. ב-1943 נסע לבודפסט ושם הוא נפגש עם שני נציגים של יהדות הונגריה כדי לדווח להם על רדיפת היהודים בפולים וכדי לדון באפשרויות הצלה וסיוע.

בשנת 1943 חוסל גטו קרקוב וכל היהודים שנשארו, הועברו למחנה פלשוב מחוץ לעיר. מפקד המחנה הזה, אמון גת, היה ידוע לשימצה בשל אכזריותו כלפי אסירי המחנה. שינדלר הצליח לשכנע אותו להקים שלוחה של פלשוב בשטח המפעל שלו ולשכן שם את פועליו היהודים. בכך הוא יכול היה להבטיח את שלומם ולתת להם תוספות מזון אשר רכש בשוק השחור.

בסוף שנת 1944, עם התקרבותו של הצבא האדום, פונו כל האסירים מפלשוב. רובם כ-20,000 איש שולחו להשמדה. שינדלר הצליח לשכנע את שלטונות הצבא להעביר את המפעל שלו ופועליו לעורף, כדי שיוכל כביכול להמשיך ביצור, לשם כך הוא הקים מפעל בבריליניץ שבחבל הסודטים. לאחר משא ומתן ארוך, הצליח להוסיף על הפועלים היהודים שלו גם אסירים נוספים מפלשוב ובכך הציל גם אותם. למרות ההבטחות, שולחו כ-700 הגברים ברשימתו של שינדלר למחנה גרוס-רוזן וכ-300 נשים לאושוויץ. אבל שינדלר לא ויתר ועשה כל מה  שיכל, כולל שיחוד קצינים בכירים, כדי להביא את הפועלים שלו לברילינץ. הוא גם שלח את מזכירתו לאושוויץ על מנת לשחרר את הנשים לפני שנשלחו לתאי הגזים.

פעולת הצלה שנחרטה עמוק בזכרונם של ניצולי שינדלר הייתה בסוף המלחמה. לאיזור בריליניץ הגיע קרון רכבת ובו קבוצה של 120 אסירים יהודים. האסירים הוסעו בקור מקפיא ללא מזון ומים, ובסוף שבעת ימי המסע, הגיעו שני הקרונות לבריליניץ. אוסקר ואמיליה שינדלר הצליחו לשכנע את מפקד ה-אס.אס. להעביר את האסירים לרשותם בתירוץ שהם זקוקים לעובדים. כאשר פרצו את דלתות הקרונות נתגלה מראה נורא של  שלדי אדם קפואים. שינדלר ואשתו העבירו את אלו ששרדו, 107 שורדים, למפעל ושם טיפלו בהם עד שהתאוששו. שינדלר דאג לא רק לאלו שנותרו בחיים, גם למתים דאג בכך  ששכנע את ראש האס.אס. המקומי שלא לשרוף את הגופות ורכש חלקה בבית הקברות הנוצרי המקומי ודאג להביא את המתים לקבורה יהודית.

כאשר הסתיימה המלחמה, שינדלר ואשתו נפרדו מן היהודים שהצילו. העובדים היהודים הכינו לשינדלר מתנה וכתבו עבורו מכתב המלצה לכוחות הכיבוש של בעלות הברית. שינדלר עזב את בריליניץ וחזר לגרמניה ללא כסף בכלל. מכל העושר שצבר בשנות המלחמה לא נשאר דבר. את כל כספו הוא הוציא כדי לעזור ליהודים שהיו תחת חסותו. שינדלר לא הצליח בעסקיו גם בשנים שלאחר המלחמה והיה תלוי כלכלית בעזרה שקיבל מארגונים יהודיים ומאלו שהציל. הוא היגר לדרום אמריקה אבל גם שם לא הצליח לקיים את עצמו, וחזר לאירופה.

בשנת 1961 הגיע שינדלר לביקור ראשון בארץ ישראל. 220 מניצוליו קיבלו אותו בהרבה חום ואהבה. הוא המשיך להתגורר בגרמניה, אבל ביקר בארץ לעיתים קרובות.

עברו 30 שנה עד שאוסקר שינדלר הוכר כחסיד אומות העולם. כאשר הוצע לראשונה להכירו כחסיד אומות העולם, התנגדה לכך המשפחה שאותה נישל מנכסיה כשהגיע לקרקוב. רק לאחר דיונים רבים החליטה הועדה לציון חסידי אומות העולם שמעשיו הטובים מכפים על נישול המשפחה מקרקוב ולמרות זאת, ולמרות שהתחיל את דרכו כחבר במפלגה הנאצית, הוא בהחלט ראוי לתואר חסיד אומות עולם.

אוסקר שינדלר נפטר בשנת 1974 בגרמניה.  ניצוליו מילאו אחר בקשתו והעלו את ארונו לישראל והוא מקבר בבית הקברות הלטיני בהר ציון. בדרכו האחרונה ליוו אותו מאות מניצוליו ובני משפחתם. על מצבת קיברו נכתב בגרמנית: "המציל הבלתי נשכח של 1,200 יהודים נרדפים".

קשרים
תמונת פרופיל
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text