סיפורה של הדמות במהלך המלחמה- הצבא הנאצי פלש לצרפת ולארצות השפלה במלחמת בזק ב -10 במאי 1940 אלפי פליטים נסו לבורדו בתקווה להספיק לעבור את הגבול לספרד לפני הגעת הנאצים לשם .
בפורטוגל נקט אמנם הרודן סלזר מדיניות של נייטרליות, אך בה בעת הורה לקונסוליות של פורטוגל שלא להנפיק אשרות פורטוגליות ל"זרים שנתינותם אינה מוגדרת או שנויה במחלוקת, לחסרי נתינות וליהודים שגורשו מארצות מוצאם". אשרות הונפקו רק על ידי הממשל בליסבון , ורק לאחר בדיקה פרטנית של כל בקשה .
הפליטים היהודים בבורדו, ונציגם הרב חיים קרוגר , לחצו על סוסה מנדס להנפיק להם אשרות מעבר פורטוגליות. הוא ניסה לפעול על פי הנהלים ושלח מאות מברקים מוצפנים, כנדרש, לבקשות לאשרה לליסבון, אך לרוב לא נענה. לאחר היסוסים החליט סוסה מנדס
ב 17- ביוני לפעול בניגוד להנחיות ממשלתו ולהנפיק אשרות לכל דורש תוך שיתוף פעולה עם הדיפלומט הספרדי אדווארדו פרופר דה קליאחון . בעזרת הרב קרוגר החתים את דרכוניהם של אלפי פליטים באשרות מעבר פורטוגליות תוך עבודה רצופה ללא הפסקה ב"פס יצור" להנפקת אשרות. בשל עומס העבודה חתם לעתים בשם "מנדס" בלבד. לחסרי הדרכונים מבין הפליטים נמסרו פיסות נייר שהוחתמו באשרות .
בין הפליטים שקיבלו אשרות אלו היו גם בני משפחת המלוכה מבית הבסבורג , בראשם אוטו פון הבסבורג , יורש העצר של הכתר האוסטרו-הונגרי . גם הפסנתרן נורברט ג'ינגולד והסופר הצרפתי שארל אולמון ניצלו בזכות האשרות שהנפיק סוסה מנדס .
ב -19 ביוני הופצצה בורדו, והפליטים המבוהלים נסו לעיר באיון הקרובה יותר אל הגבול הספרדי. סוסה מנדס הותיר את משפחתו בבורדו והמשיך עמם לקונסוליה הפורטוגלית בבאיון, שם המשיך בהנפקת האשרות .
ב -22 ביוני נשלחו אליו, לבורדו ולבאיון, מברקים מהשליט סלזר המורה לו להפסיק את הנפקת האשרות. אך סוסה מנדס לא קיבל את המברקים, שכן המשיך בעקבות הפליטים אל אנדֶה (Handaye), העיר הדרומית ביותר בצרפת, על גבול ספרד. שם המשיך בהנפקת האשרות ברחוב. הוא אף התלווה אל הפליטים בדרכם אל מעבר הגבול על מנת לוודא כי האשרות יכובדו .
ב- 23 ביוני שגריר פורטוגל בספרד הגיע אל מעבר הגבול ופגש את סוסה מנדס. הוא דיווח לממשלתו כי סוסה מנדס נוהג "כאדם מופרע". סוסה מנדס נשאר ברחובות אנדה על מנת להמשיך לעזור לפליטים עד 26 ביוני ואז נכנסו הגרמנים לבאיון. כשחזר לבורדו מצא את מברקו של סלזר מ- 24 ביוני, שבו נמסר לו כי משרתו נשללה ממנו וכי עליו לעזוב את צרפת. סוסה מנדס התעלם מכך. הגרמנים כבשו את בורדו ב -27 ביוני וסוסה מנדס המשיך לעזור לפליטים, ואף הנפיק עבורם דרכונים פורטוגלים כדי למנוע את גירושם למחנות הריכוז . בשל כך קיבל שוב פקודה מליסבון לעזוב, אך השתהה בצרפת עד ל -8 ביולי .
בינתיים מלאה פורטוגל פליטים שהביעו בפומבי את הכרת תודתם לשלטון הפורטוגלי. העיתונות העולמית הכתירה את סלזר בתוארי כבוד. סלזר כבר לא יכול היה לסגור את הסכר שפתח סוסה מנדס ולמנוע מפליטים להגיע לפורטוגל. אולם הוא לא סלח לסוסה מנדס על שהכריח אותו לפעול כך. סוסה מנדס הוכרז "בלתי כשיר מקצועית", הורחק ונודה. ניסיונותיו לערער או אף לזכות בשימוע עלו בתוהו. התערבותו של אחיו התאום, שר החוץ לשעבר, עלתה לאח בהשעיית משרתו לחמש שנים. כשהביע הרב קריגר באזניו את צערו על הסבל שנגרם לו בעקבות מעשיו, ענה לו סוסה מנדס: אם מיליוני יהודים יכולים לסבול בגלל קתולי אחד (היטלר ), קתולי אחד יכול לסבול בגלל מיליוני יהודים .
במידה והדמות ניצלה- מה ארע לה אחרי המלחמה; סוסה מנדס לא התקבל לכל משרה , ואף לא קיבל פיצויי פיטורין או פנסיה. גם מילדיו נשללה כל אפשרות לעבוד. סוסה מנדס נאלץ למכור את אחוזת המשפחה בקאבאנאש דה ויריאטו, והמשפחה הגדולה רעבה ללחם. הם נעזרו בשירותי בית תמחוי, שנוהל על ידי ארגון עזרה יהודי לפליטים בליסבון (היא"ס) . המשטרה החשאית עקבה אחריו ואחר ילדיו. בריאותו ובריאות אשתו הידרדרו. אשתו נפטרה בשנת 1948 בגיל 60. סוסה מנדס נפטר חסר כל בשנת 1954.
סוסה מנדס "האומץ לסרב"
סוסה מנדס לא זכה להכרה בחייו על פועלו. גם תקוותו כי ינוקה מאשמה על ידי ממשלתו לא התגשמה בימיו .בשנת 1966 הוכר סוסה מנדס כחסיד אומות העולם על ידי " יד ושם" ועץ ניטע על שמו בשדרת חסידי אומות העולם.
ב 1987- העניק נשיא פורטוגל מריו סוארש לסוסה מנדס את אות "מסדר החירות", והתנצל פומבית בפני המשפחה על העוול שנגרם על ידי ממשלת סלזר. ב -1988 קיבל הפרלמנט של פורטוגל החלטה פה אחד על החזרתו הרשמית של סוסה מנדס לסגל הדיפלומטי של פורטוגל. באותה שנה הוענקה לו גם אזרחות כבוד של מדינת ישראל. ב -1994 הקדיש נשיא פורטוגל סוארש לסוסה מנדס פסל בדמותו, שהוצב בבורדו .ממשלת פורטוגל החליטה על הקמת מרכז לימוד וזיכרון על שמו ועל תשלום פיצויים למשפחתו. ב -1998 הנפיק השירות הבולאי בישראל, בשיתוף "יד ושם "בול ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. הבול נשא את דיוקנותיהם של חמישה דיפלומטים חסידי אומות העולם, ביניהם ארישטידש דה סוסה מנדס. ב -2004 יצא לאור בהוצאת "יד ושם" ספר הקומיקס של ג'וזה רוי: "אריסטידס דה סוזה מנדס – גיבור בתקופת השואה". הספר תורגם לעברית בידי שבח דוד ומיועד לבני נוער .
ב -11 במאי 2005 ערך אונסק"ו מחווה לזכרו של סוזה מנדש - רסיטל של זמר האופרה הפורטוגזי ז'ורז'ה שָמינֶה. הסופר הצרפתי ז'אן לקוטיר שיבח את הרסיטל: "בחמישים שנותי כמאזין בכל קצווי עולם מעודי לא האזנתי להופעה מדהימה כזו. איזו מחווה מופלאה לאדם דגול זה !".
ב -2007 - 2008 הוצגה במשכן הכנסת תערוכה אודות חייו ופועלו. התערוכה גם הוצגה במשרד החוץ (במסגרת יום השואה הבינלאומי 2008) וב"יד ושם ".
עיטור "הצלב הגדול" של מסדר כריסטוס, ' שניתן לארישטידש דה סוסה מנדס.
הוצג בכנסת בינואר 2008.
הספר שכתבו על דה סוסה:
תקציר
למעלה מ-20,000 בני אדם זכו בתואר "חסיד אומות עולם" על עזרתם בהצלת יהודים. אחד הבולטים שבהם, אדם ששילם על כך מחיר אישי יקר, הוא הדיפלומט הפורטוגזי אריסטידס דה סוסה מנדס. הספר המאויר הזה לבני הנוער מביא את סיפורם של מאות יהודים שניצלו הודות למסירותו ולאנושיותו.
בבליוגרפיה:
אתר יד ושם,הצלה בידי חסיד אומות עולם
סרטון ביוטיוב,
הספר שנכתב עליו-גיבור בתקופת השואה
