דף לכבוד / לזכר
דריו-דוד מגריזו
דריו-דוד ומתילדה – סיפור אהבה
סיפור אהבתם של מתילדה בן פורדו ודריו-דוד מגריזו היה לשם דבר ביוון. סיפור של אהבה גדולה וחריגה לתקופה. השניים נישאו בסלוניקי חרף התנגדות הורי הכלה שסירבו לנישואי בתם, הפסנתרנית היפה עם דריו, רווק יפה תואר ממשפחה קשת יום.
אם הכלה, רשל בן פורדו היתה רופאת שיניים, בשנים בהן נדיר היה שנשים תצאנה לעבודה. רשל היתה רופאת השיניים הראשונה בסלוניקי. לקליניקה שלה הגיעו טורקים רבים להתרפא, (סלוניקי היתה אז חלק מן האימפריה העותומאנית). בשל יופייה היו "מתחכמים" איתה אולם היא שהיתה אשה רצינית, לקחה שני ז'לובים (שומרי ראש) שיגנו עליה וכך השיגה שקט בחדר הטיפולים שלה.
מתילדה, בתה היפה, נשלחה לווינה ללמוד נגינה בפסנתר. מפגש אקראי בין דריו למתילדה הוליד ניצוצות. הוריה, כאמור, לא נתנו את ברכת הדרך ומתילדה שניחנה, כפי הנראה, בנחישות של אמה, החליטה לברוח מהבית כדי להינשא לבחיר ליבה. היה זה בשנת 1905. אחיה של מתילדה - חבריו הטובים של דריו - לקחו אותה תחת חסותם והשניים נישאו.
דריו-דוד סחר בטבק ומתילדה היתה עקרת בית. המשפחה התגוררה ברחוב מיאוליס 2 בסלוניקי.
רשל ובעלה החרימו את חתונת בתם, מתילדה ואף לבריתו של בנם הבכור שלמה מגריזו (1921) לא הגיעו.
עם הולדת הבן השני יצחק (1923), פנו לאם הכלה ודברו אל רגשותיה, "קראנו לבן יצחק, כשם אביך, האם לא תבואי לבריתו?". הסבתא רשל הגיעה לברית והמשיכה לשמור על קשר עם בתה וחתנה.
נולדה הבת השלישית רשל, שנקראה כשם סבתה. שלושה ילדים מוצלחים נולדו למתילדה ודוד מגריזו. לימים תקדים רחל מגריזו-כהן את זמנה, וכסבתה, תפנה ללימודים אקדמיים, תלמד משפטים ותפתח קריירה כעורכת דין ונוטריונית.
דריו-דוד היה טיפוס מיוחד, אדם בעל עקרונות ודמות סמכותית במשפחתו הגרעינית. הוא אמנם משל במשפחתו אך היה "מושל מתוק, לא ביד חזקה ובזרוע נטויה". מתילדה, אשתו בלטה בגמישותה ובתכונותיה האימהיות.
בשנת 1933 עם התפרצות ביטויי האנטישמיות הראשונים בסלוניקי החליט לעלות לפלשתינה עם אשתו ושלושת ילדיו.
המסע באוניה נמשך מספר ימים עד שהמשפחה הגיעה לתל אביב. בתחילה, גרו בדרך יפו בתל אביב ובהמשך, ברחוב אילת. דריו-דוד עבד במועדון "קדימה", שהיה מקום מפגש לגברים הסלוניקאים, שם שתו קפה, שיחקו וניהלו את העולם. דריו-דוד ניהל את המטבח ומידי פעם שמש כמלצר במועדון, אשתו עזרה לידו בבישול. הפרוטה מעולם לא היתה מצויה בכיסם, אך האהבה לא פסקה עד יומם האחרון.