שרה פרי נולדה בלובלין בשנת 39 אביה ישעיהו קליימן בן 28 ואמא רחל לבית לרמן בת ה25 הכירו בורשה המשפחה של אביה הרגישו בבואה של המלחמה והחליטו לעלות לארץ בשנת 36 אביה שגם הוא הרגיש ברוחות המלחמה נסע להשיג סרטיפיקטים לו ולמשפחות אך בדיוק כשחזרה בשנת 39 היטלר פלש לפולין ואביה נלקח למחנה לנברג שבגבול רוסיה שם הוא נפטר מטיפוס . אחרי זמן מה החלו הסלקציות , לרכז את היהודים בכיכרות ולהביא אותם למחנות . המשפחה של שרה הגיעו לכיכר את המשפחה ישר העלו לרכבת לאושוויץ אמה נתנה לה יד ובין כל הבלגן הם הצליחו להתחמק ליער החל לרדת הגשם ושרה ואמה בילו ביער במשך כמה לילות . באחד מן הלילות שמעו קולות של שתי נערים ובחורה צעירה אלה היו פרטיזנים הם הציעו לאמה לתת את ילדתה למנזר או גואים ולהצטרף למאבק של הפרטיזנים אך האמה סירבה להיפרד מהילדה והבינה שהיכה למצוא דרך אחרת לשרוד היא לקחה את הילדה וירדה איתה לאזור בתי האיכרים הם עברו בית בית וכל פעם צעקו יהודייה וטרקו את דלתם לבסוף הגיעו לבית הרביעי הגויה פתחה את דלתה ובלי שאלות נתנה לשרה ואמה להכנס הן היו רטובות ורעבות והגויה בלי להסס האכילה ויבשה אותן וכך חודשיים שרה ואמה גרו בעליית הגג של הגויה . החלו להגיע ידיעות שהגרמנים מחפשים בבתים אחר יהודים , מי שימצאו אצלו יהודים יוציאו אותו להורג וכך יום אחד שמעו שמצאו אצל השכנה ממול יהודים והגרמנים חיסלו את כולם באותו שבוע הגרמנים הגיעו לבית של הגויה שרה שכבה בשקט בעליית גג ואמה בדיוק ירדה להביא לה כוס חלב הגרמנים נכנסו והחלו לחפש במחסן בדיר חייל אחד החל לטפס במדרגות לעליית הגג כשבדיוק החייל השני צועק לו "אין פה כלום וקבענו עם החברים לשתות בירה " החיילים עזבו בלי שבדקו את עליית הגג שם הסתתרה שרה באותו יום הבינה אימה שלא תוכל לסכן את הגויה יותר ולכן החליטה לעזוב . הן הבינו שאין ברירה אלה להסגיר את עצמן הגיעו לבודזין לאחר מכן עברו למיידנק . בכל יום יצאו הנשים לעבוד אמה עבדה בתפירת מדים . כשהגרמנים ערכו בדיקות בצריפים כל ילד היה מתחבא בכל חור קטן יום אחד שמעה שרה את הגרמנים מתקרבים היא כל כך נבהלה שקפאה מתחת לשמיכה וכמעת לא נשמה לאחר שעה וחצי אמה חזרה ולא הצליחה למצוא אותה לאחר חיפושים רבים מצאה את שרה רטובה ומפוחדת . לילה אחד נפוצה שמועה במחנה ששתי נשים הצליחו לברוח החלה בהלה מפי שידעו שעל כל שתיים שבורחים יהרגו ארבעה אנשים למען יראו ויראו 12 בלילה קור והגרמנים קראו למפקד היהודים הסתדרו שורות שורות של חמש מחוץ לצריף מהר מאוד לקחו את שרה ועוד ילדה עטפו אותן במטפחות של נשים הצטופפו בין השורות והרימו אותן שיראו כמו שתי הנשים שברחו וכך בעזרת שני הראשים הצליחו להציל ארבעה . בשנת 44 הרוסים הגיעו למיידנק הגרמנים מהרו ושמו את כל החולים הזקנים והילדים וביניהם שרה באוטובוסים בדרך למחנאות השמדה ואמה של שרה הובלה יחד עם כל שאר האנשים הבריאים למסע המוות ברגל לאושוויץ . הרוסים החלו לירות על האוטובוסים והגרמנים החלו לסגת היהודים זחלו מהר מהאוטובוס וחייל רוסי על טנק הרים את שרה ומשם הביאו אותה לבית יתומים בלבלין . הייתה אז בת 4 הגיעה ותת זונה האחיות החלו לטפל בה ובשאר הילדים גילחו את ראשם מכינים והחלו להשתקם . יום אחד קראה אימה במודעה על ילדים יתומים והחליטה לחפש את שרה כך התאחדו להן ונסעו למחנה פליטים להשתקם בשנת 49 שרה ואימה עלו לעוניה לארץ הגיעו והחלו את החיים בארץ .
