טוביה חנוך פוקס נולד בשנת 1868 (תאריך מלא אינו ידוע) לאב, משה אהרון פוקס, ולאמו, פרלה, בעיירה קרסניצין בפולין, מחוז חלם. טוביה קיבל אזרחות פולנית. טוביה גדל והתחנך בפולין והקים שם משפחה גדולה בת 9 ילדים. בפולין גר בעיר זמושץ' ברחוב אוקרצ'י מספר 22. בעיר פעל כסוחר וכתעשיין, בעל מפעל לייצור כיסאות עגולים, שנחשבו מאוד מיוחדים באותם זמנים. מתוך תשעת ילדיו הגיעו רק 4 מהם לארץ ישראל: 3 לפני המלחמה ואחד אחרי המלחמה. בין שלוש הילדים, שהגיעו לארץ לפני המלחמה, היה גם אבא של סבא שלי, סבא רבא שלי, ושמו יוסף פוקס. בשנת 1925 לערך הגיע טוביה לארץ לבקר את בנו יוסף ואת אחיו ואחותו של יוסף שכבר גרו בארץ ישראל. הוא קנה אדמה בארץ על גבול יפו תל אביב, אך לא נשאר בארץ, כי חשב שאי אפשר לעשות עסקים בארץ כבפולין. אחרי מלחמת השחרור מכרו ילדיו של טוביה את השטח.
בסוף שנת 1938 או תחילת 1939 בעקבות "ליל הבדולח" ולאחר שהגרמנים נכנסו לאוסטריה וצ'כיה הציע אביו של סבי, יוסף, לאביו, טוביה, ולכל המשפחה בפולין לעלות לארץ עקב גילויי האנטישמיות ההולכת וגוברת בחששו שתהיה מלחמה באירופה. סבא טוביה סירב להצעה ונשאר בפולין. לאחר הסירוב לעלייה לארץ נסעו לביקור בפולין אמו של סבי, אלינה, אחיו הגדול, צביקה, וסבי, יורם, שהיה אז רק בן 3. תחילה ביקרו בוורשה אצל אמה של אלינה ולאחר מכן נסעו לזמושץ ' לביקור בביתו של טוביה. את זמושץ ' עזבו בינואר 1939, הגיעו לארץ בפברואר והמלחמה פרצה 7 חודשים לאחר מכן. סבי, יורם, אמו ואחיו עזבו כל כך מאוחר את פולין כך שאפילו שמותיהם היו כתובים ברשימות שהכינו היודנראט בגטו אפילו ששהו כבר בארץ ישראל. המשפחה כולה נשארה בפולין במשך המלחמה.
