סיפור חיים
לרוכה טורנהיים היה עסק לבדים ברחוב מודג'יובסקה 31, סוסנוביץ, פולין. כאשר התחילה המלחמה, ברחה רוכה למשפחת רגולה שקנתה מהם בדים. משפחת רגולה הייתה משפחה עניה, שגרו בדירת מרתף עם חלונות לרחוב. מכיוון שהיו להם חלונות לרחוב, הייתה צריכה רוכה כל היום לשבת בצד הדירה ולחכות עד שיהיה ערב ויורידו את התריסים. רק אז יכלה להסתובב חופשי בדירה. אחת מילדיה של משפחת רגולה, אנה, הייתה נוסעת לגטו סוסנוביץ ומעבירה מידע לבתה ובנה של רוכה, גולדה ברכה ויעקב ובעלה של גולדה ברכה, זיגמונד שבתאי. בשלב מסוים ברחה גולדה עם בעלה מהגטו. אחיה יעקב סירב בתוקף לבוא מפני שחשש שהגרמנים יתפסו אותם (לאחר מכן שלחו אותו לאושוויץ ושם הוא נספה). בשלב מסוים עברו רוכה, גולדה וזיגמונד למשפחה אחרת שסחרה איתם בבדים: משפחת גבורק. כאשר משפחת גבורק ראו את רוכה ומשפחתה בכניסה הם הרגישו שזו בעצם ה"משימה" שלהם. גבורתה של משפחת גבורק נחשבת לגבורה עילאית , מכיוון שגרו בשכונה של שוטרים נאצים. השכן שגר בית לידם. היה נאצי בעצמו. לאחר שנים רבות פנתה גולדה ליד ושם וסיפרה על סיפורי הגבורה. לאחר זמן קצר, היה טקס חגיגי של נטיעת עצים ביער חסידי אומות עולם, לכבוד משפחת רגולה ומשפחת גבורק. רוכה נפטרה בשיבה טובה, בגיל 95, בתאריך 3/12/1997.
יהי זכרה ברוך
קהילות
הצג רשימה של כל הקהילות>
מחוות | נרות
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
