קהילה

ברל כצנלסון הייתה אוניית מעפילים שארגן המוסד לעליה ב. היא הייתה האונייה הראשונה שנתפסה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. נקראה על שם ברל כצנלסון ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה והוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, אשר נפטר בירושלים בשנת 1944. תולדותיה "דמטריוס" – אוניית משא "דמטריוס" ("Demetrius") נבנתה בשנים 1938-1935 כאוניית משא (Coaster) בנויה ברזל, באורך 30 מטר, בעלת תורן ראשי בגובה 15 מטר, תא הגה במרכז האונייה, ומנוע דיזל בעל 100 כוח סוס. "ברל כצנלסון" – אוניית מעפילים רכש והכנה נרכשה מבעליה על ידי איש המוסד לעליה ב לוי שוורץ, באמצעות ה"אווז", כינוי של סוכן יווני בשם גאגאניס בפיראוס שביוון. המאמצים להכנתה החלו בסתיו 1945. ב-1 באוקטובר 1945, יצאו עשרה שליחי ההסתדרות הכללית, וחמישה מהמוסד לעלייה ב' באונייה "נתן ב'", דרך רודוס, ומשם לקלרנצה בפלופונז, ספיינזה (Sapientza), ומשם לסנטה מריה באיטליה, כאשר הם התחזו לקציני ים. הם הגיעו ב-18 באוקטובר לפיראוס כדי לבדוק את האונייה. המלווים הגיעו ב"דלין" לבארי, באוגוסט 1945, ומשם ליוון. במחסן הראשי של האונייה, שמידותיו היו 12 מטר, סודרו מעל הרצפה שני דרגשי עץ עם מעבר ביניהם. במחסן הקטן שאורכו חמישה מטר סודר מקום לינה נוסף וכן מקום למצרכים. הוזמנו אניצי קש ובדים ברזנט לכיסוי דרגשי השינה, ונבנה מטבח. ההכנות וההפלגה לא הופרעו על ידי השלטונות המקומיים, אולם נתגלו על ידי אנשי הבולשת הבריטים ערב צאתה להפלגה. יום לאחר הפלגת האונייה מיוון, זומן אהוד אבריאל, איש המוסד לעליה ב' למפקדת הצבא הבריטי באתונה, ושם נאמר לו על ידי קצין בולשת בריטי שעליו לעזוב את יוון בגלל אחריותו להפלגת "ברל כצנלסון". מפקד האונייה היה משה רבינוביץ' איש הפלי"ם, ולצדו אריה קפלן ("קיפי"), איש הפלי"ם גם הוא, והגדעוני היה ידידיה צפריר. לרשותם עמד מכשיר קשר, שהוכן במעבדת ההגנה בארץ ישראל. רב החובל, פטרו, והימאים היו יוונים, בהם הקפטן מיציס, מכונאי, מלח ראשי ומלחים נוספים.  המעפילים 211 המעפילים, באו מיוון, רומניה, הונגריה, פולין ויוגוסלביה. רובם ככולם היו ניצולי השואה: 131 היו ניצולי מחנות ההשמדה, 71 היו פרטיזנים, 9 שבויי מלחמה לשעבר, ו-15 נאספו באירופה במסגרת ארגון עליית הנוער. הם נאספו במחנה ליד אתונה. והובאו בכלי רכב מוולוס (Volos), ומסלוניקי למחנה באזור עגינת האונייה דרומית מזרחית לאתונה, ליד כף סוניון. ההעלאה לסיפון האונייה נערכה בשעות הערב, באמצעות הסירות שהאונייה הייתה מצוידת בהן. ובוצעה על ידי צוות הימאים שבאונייה. ההפלגה האונייה הפליגה מיוון בלילה בין ה-16 ל-17 בנובמבר 1945. נתיב ההפלגה המתוכנן תיאר תנועה מכף סוניון אל לווריון, מזרחית לרודוס, מפרץ אדנה (Adana) דרך איי הדודקנז (Dodecanese) בין רודוס לכרתים, צפונית לרודוס, לאורך החוף הדרומי של טורקיה, מצפון לקפריסין, ומשם לכיוון חופי ארץ ישראל. יצאה לדרכה בים סוער, ולאחר שלוש שעות עגנה באחד האיים.   ב- 17 בנובמבר בשעה 21:00 חידשה את הפלגתה במהירות 8-7.5 קשר, הים היה שקט. לאחר שעברה את האי קסטלוריזון (Kastellhorizon), שהיה בשליטה בריטית, התחוללה סערה, ונאלצה לעגון במפרץ סגור שבין האי לקלאוקוניה ( calaoconia ) שבחוף הטורקי. עימות עם הבריטים ב-21 בנובמבר בשעה 16:30, בהיות הספינה בין קפריסין לחיפה, חג מעליה מטוס בריטי דו מנועי. מטוס נוסף נראה טס צפונה. ב-22 בנובמבר בשעה 11:00 שוב הגיע מטוס. לאחר מכן לא היה כל עימות עד חופי ארץ ישראל. האונייה התקרבה לחופי ארץ ישראל ב-22 בנובמבר 1945 בשעה 16:00. בשעה 21:30 החלו להוריד את המעפילים אל החוף, באזור שבין סידני עלי לשפיים, באמצעות ארבע סירות שהגיעו מבסיס הפלי"ם בקיסריה. המעפילים הצליחו להגיע לחוף ולהתפזר ביישובי הסביבה. כשהחלה ההורדה של המעפילים אל החוף, (200 מעפילים), נזדמנו לאתר דייגים ערבים אחדים, שהגיעו לאתר במקרה. הם נעצרו על ידי המלווים עד גמר ההורדה, מלבד אחד, שהצליח להימלט ולהודיע למשטרת סידנא עלי. בשעה 22:00 הגיעה משחתת בריטית לקרבת מקום והורידה סירה גדולה ובה עשרה חיילים חמושים. באותה עת נותרו על האונייה רק 11 מעפילים ושני מלווים. 6 חיילים בריטים עלו על הסיפון ואז משה רבינוביץ' השמיד את מכשיר הקשר. אריה קפלן קפץ למים ושחה לחוף, משה רבינוביץ' וידידיה צפריר נתפסו והועברו למחנה המעצר בעתלית, ושהו שם עד לשחרורם באמצעות סרטיפיקט. שתי סירות פלי"ם שהעבירו את אחרוני המעפילים לחוף נתפסו בים הפתוח, 12 אנשי צוותן נעצרו והועברו למחנה המעצר בלטרון, ביניהם שני מפקדי הסירות יוסף אלמוג ויוסף דרור. אנשי הפלי"ם שוחררו לאחר שישה חודשים. 11 מעפילים שנשארו על הספינה הועברו למחנה המעצר בעתלית. מכיוון שהכוחות המפריעים להורדת המעפילים אל החוף יצאו ממבנה משטרת סידנא עלי, הוחלט במפקדת "ההגנה" לפגוע בתחנות המשטרה ולפוצצן יומיים לאחר מכן. הביצוע הופקד בידי הפלמ"ח, וב-24 בנובמבר, פוצץ מבנה המשטרה בסידנא עלי, ומבנה משטרת החוף בגבעת אולגה.   לקריאה נוספת: סיפור הפלגת 'ברל כצנלסון', באתר הפלי"ם ההעפלה והרכש "ברל כצנלסון", באתר מוזיאון ההעפלה וחיל הים