קהילה

תחילת התיישבות יהודית במקום בשנת 1526 ,בעת עזיבת הטורקים את הונגריה, נשבו בידיהם יהודים רבים. יהודים הונגרים אלו היו לתושביה הראשונים של העיר החדשה קוואלה. על פי מפקד אוכלוסין משנת 1569 בעיר חיו 23 משפחות יהודיות, 113 משפחות מוסלמיות ו-56 משפחות נוצריות. הקהילה במחצית השנייה של המאה ה-19 התפתחה קוואלה והפכה למרכז ייצור וטבק משמעותי. כתוצאה מכך, התיישבו במקום יהודים רבים מקהילות רומניוטיות אחרות ביוון, בחיפוש אחר חיים טובים יותר. בתחילת המאה ה-20 מנתה הקהילה היהודית של קאוואלה למעלה מ-000,2 נפשות. מסגרות חינוכיות יהודיות כבית ספר יסודי עברי וגן, פעלו תחת פיקוחו של אליאנס ישראל. הקהילה היהודית הייתה מורכבת מטורני בורגנים, טבקנים ומדענים אמידים מחד, ועובדי טבק מהמעמד הנמוך מאידך גיסא. הקהילה בשואה במהלך מלחמת העולם השנייה, יהודי קאוואלה סירבו לשתף פעולה עם הבולגרים שכבשו את האזור וסבלו מרדיפות. מספר יהודים הצליחו לברוח לאתונה לפני השילוחים ואחרים ברחו להרים, שם הצטרפו לארגוני ההתנגדות ונלחמו בגרילה. ב-3 במרץ 1943 אספו הבולגרים את היהודים למחסני הטבק והובילו אותם לדראמא, בהמשך לדנובה ועד לטרבלינקה. הקהילה היהודית של קוואלה איבדה כ-800,1 נפשות. לאחר השואה בשנת 1945 ניסו המעטים ששרדו את השואה לבנות מחדש את הקהילה היהודית אך לשווא. בית הכנסת הישן נהרס על ידי הבולגרים ותפילות נערכו באולם העליון של בית השייך לקהילה, ברחוב פבלוא מלה. הקהילה פורקה רשמית בשנת 1980 . כיום, איש עסקים יהודי בשם שבתאי תסימינו, Tsimino ,הינו החבר האחרון בקהילה היהודית של קוואלה ששרד את הכיבוש, תוך שהוא יחד עם יהודים נוספים נעצרו ונלקחו לעבודות כפייה בבולגריה.