קהילה

העיר סרס מכונה במקורות בעברית גם שירון וסֶרָאי. עדויות לקיומה של קהילה יהודית רומניוטית קיימות מהמאה ה-12 עת נשלט האזור על ידי האימפריה הביזנטית. בתקופת מהמט השני סולטאן האימפריה העות'מאנית, לאחר כיבוש קונסטנטינופול, בוצע טרנספר אוכלוסיות על ידי העות'מאנים. יהודי סרס הגיעו לקושטא והועסקו כעובדי כפייה בשיקומה של העיר. ב-1470 הגיעו לעיר משפחות יהודיות אשר גורשו מבוואריה בצו לודוויג התשיעי, דוכס בוואריה וייסדו קהילה אשכנזית. בהמשך, הגיעו לעיר מגורשי ספרד, מגורשי פורטוגל, מגורשי איטליה ואנוסים פורטוגזים. במהלך המאה ה-16 התגוררה בסרס קהילה יהודית בת שני קהלים שמנתה כ-2,000 נפשות ולה שני בתי כנסת, מוסדות חינוך וציבור. הקהילה הרומניוטית נטמעה בקהילה הספרדית הגולה. יהודי סרס התגוררו ברובע בעיר העתיקה. המקובל הידוע הרב יוסף טאיטאצאק מחבר ספר המשיב כיהן כרבה של הקהילה. במהלך המאה ה-17 חוותה הקהילה משבר קשה בשל תנועת השבתאות שפשטה בקרבה. רב אחר שכיהן בעיר היה רבי חיים נסים רפאל מוצירי. תהליך נסיגתה של האימפריה העות'מאנית הוסיף למשבר התרבותי וההלכתי, גם מימד כלכלי וכך הלכה והצטמצמה הקהילה. חלק מיהודי העיר היגרו לאסיה הקטנה או עלו לארץ ישראל והם כונו סיריסלי. בהמשך הכינוי הפך לשם המשפחה שיריזלי. בפרוץ מלחמת הבלקן הראשונה מנתה הקהילה 1,300 נפשות. בפרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה 600 נפשות. ב-22 בפברואר 1943 נחתם הסכם בין ממשלת בולגריה ששלטה בעיר לגרמניה הנאצית, אשר השלב הראשון בו היה שילוח 12,000 יהודי תראקיה ומקדוניה הוארדארית אל מחנות ההשמדה. ב-4 במרץ 1943 אחר חצות נערכה אקציה בעיר סרס במסגרתה עצרו השוטרים הבולגרים 499 מבני הקהילה, תוך שהם מכים אותם בקתות רובים ובשוטים. היהודים רוכזו באחד ממבני הציבור ושולחו למחרת היום ברכבות פתוחות לשטחי "בולגריה הישנה. שאר בני הקהילה הצליחו להימלט לשטח הנתון לשליטת האיטלקים וחלקם גורשו למחנות ההשמדה מספר חודשים מאוחר יותר, עם כניעת איטליה. בהגיע הרכבות ליעדן נכלאו בני הקהילה במחסני טבק שהיו ריקים בעונה זו של השנה, מרביתם בעיר בלגואבגרד ומקצתם בעיר דופניצה. לאחר 10 ימים, הועלו בני הקהילה על רכבות משא פתוחות שנסעו לכוון נמל הדנובה שבעיר לום, שם הועלו על 4 מעבורות אשר הפליגו לכיוון העיר וינה. לפי מספר גרסאות, מעבורת אחת טובעה על ידי הגרמנים, תוך שהחיילים הגרמנים יורים אל עבר הניצולים וכל נוסעיה נהרגו. נוסעי שלוש המעבורות הנותרות הועלו לרכבות משא לכוון העיר קטוביץ וממנה למחנה טרבלינקה. בני קהילת סרס נרצחו ביום הגעתם למחנה טרבלינקה ומקרב המגורשים לא ידוע על ניצולים. מעריכים, שמקרב 101 היהודים שהצליחו לחמוק מהאקציה הראשונית ניצלו בודדים. ב-1948 התגוררו בסרס 3 יהודים אשר עלו בהמשך לישראל.