קהילה

העיר סמוכה לגבול הטורקי. לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה היו באלכסנדרופוליס 165 יהודים. במרץ 1941, עם כבוש האיזור על ידי הגרמנים והעברתו לשליטת בולגריה בת בריתם, הוחלו חוקי הגזע על היהודים ובאוגוסט 1942 נשללו כל זכויותיהם האזרחיות. היהודים חוייבו למסור את רכושם לבנק הלאומי הבולגרי. באותה עת היו בעיר 150 יהודים והם סבלו רעב. בפברואר 1943 החליטו השלטונות לרכז את יהודי טראקיה בשלושה מחנות זמניים. נסיונות למנוע את ביצוע ההחלטה, שנעשו במרץ 1943 בסאלוניקי וכללו פנייה לד"ר מרטן, המושל הצבאי הגרמני, לא הועילו. עקב השתדלות של יהודים בולגרים אצל הנונציוס נמנע מעצרם של יהודים נתיני ספרד, איטליה וטורקיה ושל נערות יהודיות שלמדו בפנימיה קאתולית. אולם שאר היהודים נשלחו מהמחנות הזמניים למחנה ריכוז בבולגריה וממנו לנמל לום (LOM) שעל הנהר דנובה, בדרך לוינה. גורלם אינו ידוע. לאחר המלחמה חזרו לאלכסנדרופוליס רק יהודים ספורים.